ישע אלהים על אסתר ג:א

1אחר הדברים האלה הנה בא ללמדנו כי מיד אחר הדברים האלה גדל וכו׳ כי עד עתה לא היה יכולת בידו של אחשורוש לגדלו ואמר הדברים האלה כי לא היה בלתי דבר בגתנא ותרש ומאי דברים אחרים איכא אחרי שכל אחר הוא סמוך כנודע: אלא כי גלוי וידוע לפני כל יודעי דעת ומביני מדע כי מקרים רבים לתכלית אחת יורו על כי נכון הדבר וממהר האלהים לעשותו ואפילו בענין החלומות כמ״ש רבי יוחנן חלום שנשנה שנאמר ועל השנות החלום וכו׳ ואם בסעיפים בחזיונות לילה כך כ״ש בבא מקרים רבי׳ בהקיץ ולא יבואו מקרים רבים לתכלית אלא לנס גדול כנדון דידן כמה מקרים באו זה אחר זה מיום אשר מלך אחשורוש ושלח אחרי השרים והפרתמים ועשה להם אותו המשתה ושם בלב המלך לשלוח אחרי ושתי והיא מיאנה לבא בדברו עד שהרגו אותם כש״ל כי מבלעדי אלו המקרים איך יתכן שהמלך אחשורוש יקח מבנות ישראל לו לאשה וימליכה תחת ושתי לשתהיה סיבה להצלת ישראל וזהו שרמז באומרו אחר הדברים האלה לומר אחר כל הדברים שאמרנו כי כולם היו מקרים רבים לתכלית אחת וכולם דברים צריכים ובנקל יבין האדם כי לא יש דבר בכל המגילה הזאת שלא יהיה מהענין ולכך צוו רז״ל לקרותה כולה כי כולה ברוח הקדש נאמרה ומגיד אחרית מראשית וכן ענין בגתנא ותרש היתה סיבה לתחלת מפלת המן כמ״ש לו חכמיו אשר החילות לנפול לפניו וכו׳ בהגידו לאסתר כ״ש שאם לא היה בשביל אסתר יהיה כמחריש וכמו פתן חרש יאטם אזנו וכש״ה (משלי יא י) ובאבוד רשעים רנה א״כ ז״ש אחר הדברים האלה וכו׳ כי כל הדברים האלו היו רפואות צפונות למכתן של ישראל כמ״ש בע״ה.

2ואמר בן המדתא האגגי כי מה לנו ביחסו אלא להראות שישראל היו רפויים מן המצות וכמו שהוא מסורת בידינו כאשר יניח ידו וגבר עמלק ובשביל כך גדל המלך את המן למה כי הוא בן המדתא האגגי שהוא מזרע עמלק.

3ואמר וינשאהו מעל כל השרים וכו׳ ירצה כי המלך בראותו ענין תשועת נפשו מיד בגתנא ותרש על ידי אסתר שהגידה למלך ראה מעשה וזכר מה שיעץ המן להרוג את ושתי אשר בזה היתה נסבה לקחת את אסתר אשר הצילה אותו מלמות בלא עתו הוא שהיה יודע העתידות ובשביל זה יעץ מה שיעץ ודי רוח אלהין ביה לזה אחר הדברים האלה מיד גדל המלך אותו וינשאהו וכו׳ שהושיבו למעלה על המלכים אשר היו תחת ידו וז״ש ו השרים אשר אתו יר׳ כי הם היו מלכי׳ אבל בהיותם לפניו נקראי׳ שרים כי הוא המולך על כולם לכ״א והשרים אשר אתו לומר שאף שהיו מלכי׳ בהיות׳ אתו נקראים שרים ולהורות סכלות אחשורוש שחשב שהמן היה יודע העתידות וי״א שהיה עבדו וכו׳:

4ובמ׳ מגילה (מגילה יג:) איתא אחר הדברים וכו׳ מאי אחר אמר רבא אחר שברא הקב״ה רפואה למכה דאמר ריש לקיש אין הקב״ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה שנאמר כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים אבל אומות העולם אינו כן אלא מכה אותם ואחר כך בורא להם רפואה שנאמר ונגף ה׳ את מצרים נגוף ורפא גדל המלך וכו׳ עד היכן גדלו א״ר עקיבא עד עץ של חמשים אמה עכל״ה. וקשה א׳ מאי הוקשה לו לבעל הגמרא שמקשה מאי אחר. ב׳. כי מאחר שהרפואה תבא אחר המכה ורפא ירפא מה לי אם תהיה הרפואה נבראת קודם המכה או לאחריה. ג׳ מה מקשה עד היכן גדלו הרי מבואר בפסוק שנשאו על כל השרים ועוד מנין לרבי עקיבא לדרוש הדרשה הזאת כי ודאי שכוונת המלך בעת אשר גדלו לא היתה לכך:

5והנראה כי ידוע הוא כי כל אחר הוא סמוך ומה שהוקשה לו כי מה סמיכות יש בין גדולת המן לתליית בגתנא ותרש ז״ש מאי אחר לזה השיב רבא כי הסמיכות שיש לגדולת המן עם ענין בגתנא ותרש הוא שעון בגתנא ותרש שנכתב על ספר הזכרון בשם מרדכי הוא הרפואה וגדולת המן הוא המכה א״כ ז״ש אחר ר״ל אחר שברא הקב״ה רפואה למכה כמ״ש והביא ראיה לדבריו מריש לקיש כי מנין לנו שהקב״ה בורא הרפואה קודם המכה וכי הקצור קצרה ידו מהושיע או ח״ו בשעת המכה יבצר ממנו מזימה להושיע על ידי מלאך או על ידו לזה הביא חיזוק לדבריו ממה שאמר ריש לקיש עם ראייתו מהפסוק שאמר כרפאי לישראל וכו׳ שהיל״ל ברפאי מאי כרפאי וכו׳ אלא משמעו כשבראתי הרפואה לישראל אח״כ ונגלה עון אפרים וכו׳ וז״ש ר״ל אין הקב״ה מכה וכו׳ אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה כי לכאורה מלת תחילה כו׳ מיותרת אלא לומר שקודם מכה ציץ רפואה פרח כי הוא המכה והוא המרפא ולא אחר יען כי ידוע הוא שאין כח ביד שום מזל להכות את ישראל כי חלק ה׳ עמו והוא אלהינו אם כן יחוייב מזה כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה יר׳ בעת אשר הוא מוחץ כבר ידיו שהם כינוי אל המכה תרפינה אבל א״ה אינו כן וכו׳ יר׳ ללמדנו ההבדל העצום אשר בין ישראל לא״ה שהקב״ה מכה לא״ה והרפואה תבא להם אחר כך כו׳ אם יהיו ראוים להצלה ואם לאו ימקו בעונם על כל חטאתם אשר חטאו מימי קדם אחרי נפלם וכמ״ש נפל תורא חדדו סכינא ולאחר שיקבלו ענשם על כל דבר פשע אשר עשו ולא ישאר שום שטר חוב עליהם בורא להם רפואה וז״ש אבל לא״ה אינו כן וכו׳ כי הם משולים לאדם שהיה עליו חובות הרבה ואחד מהבעלי חובות חבש אותו בבית האסורים ואחר כך באו כולם אל השופט וכל אחד ואחד תבע את חובו הרי שלא יכול לצאת אם לא יפרע לכולם כן א״ה כיון שנשלחו ביד פשעם עד שלא יגבו כל השטרי חובות שיש עליהם לא יברא להם הש״י רפואה כמש״ה ונגף וכו׳ אבל ישראל בשובו בתשובה מיד יגאל ואין הש״י מניחם בידי המקטרגים כמש״ה (ישעיהו נד ח) בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך וברחמים גדולים אקבצך יר׳ כי בהיות שישראל חבל נחלתו של הקב״ה וכל העולם כולו ומלואו לא נברא אלא בשביל שיעסקו ישראל בתורה כמש״ה (ירמיהו לג כה) אם אין בריתי וכו׳ הרי שישראל נבראו לעשות רצון קונם לשרתו ולעבדו תמיד יומם ולילה לא ישבותו וכשח״ו יעזבו את ה׳ וילכו אחרי ההבל ואחרי רעיונו׳ יונות ויהבלו גם הם שהקב״ה מסתיר פניו מהם וישארו למקרה ופגע כמטרה לחץ תחת מערכות השמים וכסיליהם בהיותם חוצה מהם כמש״ה (בראשית טו ה) ויוצא אותו החוצה א״כ הם דאפסידו אנפשייהו ברחקם מאת ה׳ לכן צריך להנצל כצבי מיד ולשוב אל ה׳ כי מיד בשוב האדם בתשובה יחול עליו ההשגחה האלהית ובמקום אשר תחול ההשגחה לא ישלוט הכליון וכמש״ה (ישעיהו ו י) ושב ורפא לו מיד יען אשר נדבקה ההשגחה האלהית עליו וכל עוולה תקפוץ פיה כי כבר הרפואה נבראה מקודם ואין צורך לבראת עתה רפואה אבל א״ה אם לא יקבלו ענשם ויפרעו כל שטרי חובותם אין כח ביד מערכות השמים להצילם מרעתם כאשר דבר מלך שלטון וישלחם ביד פשעם ואחר שפרעו כל שטרי חובותם אח״כ בורא להם רפואה וז״ש אבל א״ה אינו כן ללמדנו ההבדל הנמרץ אשר בין ישראל לעמים ונחזור לענינו כי ר׳ עקיבא הוקשה לו בפסוק שהיל״ל נשא המלך את המן או בלשון אחר כי לשון זה לשון גדול הוא וכמו שרז״ל המגדל יתום בתוך ביתו ור״ל שמגדל אותו מעט מעט א״כ אחר שאמר אח״כ וינשאהו על כל השרים וכו׳ אם כן מה לו לעלות יותר רק הכסא והמלוכה ומה גידול צריך לו לזה אמר עד היכן גדלו והשיב עד עץ של חמשים אמה לומר שבכל יום ויום היה מוסיף לתת לו ממשלה ולגדלו עד שהגיע לעץ של חמשים אמה:

6או יר׳ כי אחר שידוע הוא כי גדולת ב״ו הבל ואין בם מועיל ובאומרו גדל המלך וכו׳ הוקשה לרבי עקיבא עד היכן גדלו כי מה יכול האדם לגדל וז״ש תדע גדולת הבאה מצד ב״ו עד היכן מגעת עד עץ של חמשים אמה כי מעלתו זאת היא הנותנת שפלותו כי ידוע הוא שגלגל הוא שחוזר בעולם עליונים למטה ותחתונים למעלה לשום שפלים למרום כי כן דרכו בהיותו סובב סובב במרץ בלי ליאות ויגיעה א״כ יחוייב מזה כי כל איש אשר לא תשיג ידו לבקש אוכל להשיב נפשו שהוא קרוב אל העליה ולעלותו ברום המעלות יותר ממי שהוא רם על כל במעלה היותר עליונה שיחוייב לו הירידה כי הגלגל סובב כ״ש וזש״ה (דברים כח מג) הגוי אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה וכו׳ כי כנראה היא קללה נמרצת אלא על דרך שאמרתי הוא ברכה לישראל מצד אחד וקללה מצד אחר והוא כי מי שיהיה למעלה בגלגל במקום שאין יותר מדרגה ומעלה אחרת למעלה ממנה לעלות יחוייב לו הירידה ומי שיהיה מטה מטה ר״ל במדרגה התחתונה כי אין למטה ממנה שום מדרגה אחרת יחוייב לו העליה יען וביען שהגלגל כרגע יתהפך על מסיבותיו וישח וישפל רום אנשים ומי שהוא בעפר ובאשפות ירום ויתנשא א״כ ברכה היא להם מזה הצד שאמרנו וקללה מצד אחר לפי שהם קבועים בגלגל תחת מערכות השמים וכסיליהם והם למקרה ופגע במעלם אשר מעלו לעזב את ה׳ וג״כ השי״ת הסתיר פניו מהם וקבעם בגלגל ויוכל ח״ו הכליון לשלוט בהם מה שאין כן בצדיק כי כיון שהו׳ דבק בהשגחה האלהית הוא ימשל על הגלגל לכל אשר יחפוץ יטנו כמש״ה (שמואל ב כג ג) צדיק מושל בירא׳ אלהים וז״ש רבי עקיבא המעלה הגדולה הזאת אשר אין למעלה ממנה כאמרו וינשאהו מעל כל השרים היא הנותנת שמיד נפילתו תהיה במהרה קל יבא וכמו (שהנפילה) [שהעלייה] היתה שלא במדרגה כן יחייב שנפילתו תהיה שלא במדרגה ועד היכן עד עץ וכו׳: