יסוד היראה, שער ההסתפקות

1ירא האל אשר יפתח ארובות / שמי רצון ויריק לך ברכה, והסתפק לך באשר הכינך, / ואם רב אם מעט נמצא בידכה, ותטעון רישך בא כמהלך, / ומחסורך כאיש מגן לתומכה.

2מצא ספקך במה שיש בידך, / ולא תיגע להרבות מאוויים וכי תשמח בחלקך כאשר הוא, / וכי תמעט הכי תנעם בחיים, וקיבל האלהים מעשיך, / ואם המה במיעוטם נקיים.

3אכול אל לחמך די מחייתך / ושובע נפשך, אך לא ביתרון, ומה תועיל במותר כי תקיאו / בעצבון ותחר חיך וגרון, ומלא שקך תוכל לקושרו, / ולא תתן תבואתך לחסרון.

4ידע, כי מאכל יוליד גווייה / כמו גשם אשר תוליד אדמה, ירווה גם ידשן העצומים / ויפריחם ויגביהם בקומה, הלא ברבות גשמים זרעך בם / יהי נרקב ולא תועיל מאומה.

5אכול די חקך לחם ומים, / ולא תאכל ערי תוסיף לשובעה, ותמצא במעט לגוף הנאה / ותועלת, ובמותר זעווה, מלח תבשילך יזעם בטעמו, / ואם רב מלחך מה טוב לגומעה.

6ארוחת עשבות הרים וירק / ארח ותהי לעת אוכלך נכונה, ומה תמצא בשה ביראה הנאה / תבקשנה לרעבונך ואינה, מטר גשם בעתו בו ברכה, / ומה יועיל בלא עתו עננה.

7אכול מאכל אשר תמצא בהתמד, / ואל תתאויו לשולחן המלכים, ומה תיגע לבקש את אשר לא / תהי מוצא לעיתים הרציכים, ואיך תפסיד הנאתך המצויה / לבקש רב ותתהלך חשיכים.

8אכול ושבע בבית ריע ועמית, / ודי לך באשר הכין לצידו, ודע מה טוב בשלווה פת חריבה / בבית נדיב וטוב עין לבדו, ועם כילי ורע עין התועיל / בזבחי ריב ואם ישמן לשדו.

9אכול מאכל אשר תשיג ולאכל / ושים את חקך אכול והותר, והשמר ונפשך אל תשקץ / בנאסר לך, ותימצא די בהיתר, התגעל נפשך בצחי צחנת / אכילתך ואם נעמה ביותר.

10מזוג את סבאך ומהול במים, / ואם רב אתך עסיס ויין, ולא תאמר הלא נעים לשותיו / בטוב טעם ומראה צח לעין, ואולי מחרת כמה תבקש / לרוות צמאך בו ואיין.

11הטוב תמשול עלי לחמך ויינך / כדי אכלך והם לא ימשלו בך, ודע כי יינך הרבה יגלה / בעל כרחך, ויחסוף סוד לבבך, ויפרע מומך נמצא לשמצה / בקמיך ואם טמון בחובך,

12חסום פיך, ולא תאכל ותשתה / מאומה עד תברך אל יצרך, אשר הכין לך טרם בראך, / וערך כל לצרכי, מחסורך ואחר שובעך יאות לך עוד / לברך שמו ברוך ומבורך.

13קבע בית תחנותך בית אבנים, / ועליו תהיה ידך פתוחה, וכי תשב בעת קיץ וחורף / בצל קורתך השקט ובטחה, הלא ציפור דרור תשכון בקינה, / ואם רב הסתיו תמצא מנוחה.

14עטה ולבוש חליפות מחלצות / לכבוד אשר תשיג ותמצא, ולא תלך לך ערום ועריה, / ולא תעט בארגמן ושבצה, והכן חוקיך הכל כראוי, / והיה לך לכבוד ולא לשמצה.

15עשה את כל פעליך במשפט, / והסדר את יציאתך כחוקה, היות תמיד בגדיך לבנים, / ופת שלחנך נמצאת בספקה, ולא תתייף במכלול פז ורקמה, / ולא תרגיל אכול שמן ומתקה.