יסוד היראה, שער החריצות

1ירא האל, והשלך בו ועליו / יהבך, ולא תעוז, בהונך, ולמה תחרץ לקנות יגיעה / ורוב עמל לנפשך על ממונך, זכור יום תעזוב אותו ואם רב, / ויום בך יעבור רוח ואינך.

2קנה די חקך לך הון בצדק, / ומה תיגע ותייגע במותר, ומזה תחרץ עליו ואינינו / בחלקך ומה תבוא במחתר, הלא בו חלקך רק היגיעה, / והמותר לזר נשאר ונתור.

3התבטח באשר הון עשרך רב, / וגם באשר בצדק לא קניתו, הלא תזכור לך יום אחריתך, / לזרים תתנו כאשר לקחתו, והנה בעמלך כקורא / אשר דגר ולא חלבו בלדתו.

4אנוש חוץ אשר ייגע ויטרח / לקבץ הון ולעשותו סגולה, ולא ישבע ואם גדל והעשיר, / ועליו תאות לבו משולה, כמו צמא אשר ישתה מלוחים / אשר יוסיף בצמאתו נקלה.

5התראה הכסילים יעלו רום / ותתמה על אשר גאו בהונם, ואולי לבך ישיאך על / גאון עוזם בשלוותם ואונם, פקח עין ראה עבי עננים, / ורוח עברה במו ואינם.

6כסיל עוטה מעילים או רקמות / ידמה בעדם למצוא נעימות, וגם יעז בהוותו ויתא / לראשי עם לא יבין מזמות, והוא כטווס בנוי נוצת כנפיו יגל / בושתו ולא יסג כלימות.

7חכם משכיל ותוקד אשר בדעתו, / ומה תחכם לכבד את בגדיו, בעוד ליל הלא חיש יפשטמו, / ולא תבוש לכבד את יתידיו, בחר מהאגוז מה יש בתוכו, / והשלך חוץ חליצותיו ומדיו.

8ראה יתרון חכמים על כסילים, / ואם רבו ועצמו אוצרותם, חכמים ינחלו כבוד בעודם / ושם טוב לזכרון במותם, וזכרון הכסילים עם כבודם / בבוא קצם כמו זכרון בהמתם.

9ראוי חכם אשר נשפט בריב את / אויל, ירגז ואין נחת ושחק, והנה מדברי חכם בנחת, / וקול בוז הכסיל שמע למרחק, ומי יתן ויכתב בספר / ויחצב בצור לעד ויוחק.

10אויל ענה לפי עזות שטותו / נבונותי בחכמי ושכלי, והרבתי לקבץ הון סגולה / וכל חמדה בעוז כוחי וחילי, ואשיג תאוות לבי בעשרי, וחכמתי בכיסי עמדה לי.

11נאם חכם, שמע תורה ומצווה, / עד תמצא לך מוסר וחכמה, ובה תמצא למלאות תאוותך / אשר תחפוץ, ולא תחסר מאומה, ואיה עושר אשר ייקר כחכמה, / ואי חמדה כחמדת בין מזימה.

12אויל ילבש תכלת חור וכרפס / וארגמן וכל מיני צבעים, מלכים יחזו אותו יקומון, / ולו משתחוים שרים וכורעים, הלא יבוש חכם לבם בשבתו / בסוד עדה והוא לבוש קרעים.

13כסיל ישא כבודו על בגדיו, / ויסור כל כבודו עם כסותו, ואם הוא כחמור ישא חמורות, / היסור שם חמור מנהו לעתו, והחכם יכבד הוא בגדיו, / ולא יסור כבודו עד היותו.

14אויל יטעום במטעמים ומשתה / שמנים לחמו לחם חמודות, ונכון כל אשר יתאו לעתו / בידו יום כיום משנה סעודות, הישביע חכם לב רעבונו / בחכמתו בלי לחם וצידות.

15אוילים לחמו לחם ברשע / בשלוותם וישתו יין חמסים, וכשאול פערו פיהם בלי חק, / ולא שבעו ורעבו אבוסים, והחכמה בעליה תחייה / באין לחם חמודות ועסיסים.

16ראו כל יושבי חלד, ושמעו / ושפטו משפטי צדק ויושר, ברוב חכמה ישרה מפנינים / ועושר רב והון עתק לפשר, הלא יקנה חכם עושר וחכמה, / ולא יוכל לקנות חכמה בעושר.

17קנה ממון בצדק ואמונה, / וצרכי מחסורך תמצאה בו, ודייק בחוק ביתך וחוקך, / ומה תיגע באלף או בריבו, ובמותר תנה חלק לנפשך, / וקו אל חסדי יי' וטובו.