יסוד היראה, שער המתון והמהירות

1ירא האל, וקוה את חסדיו, / ויחל את תשועתו משוכה, ותוחלת ממושכה ביד איש / למחלה, אך בתוחלתו ארוכה, למען כי בידו להביאה, / ואתו היא שמורה וערוכה.

2ירא ועשה במתון מעשיך, / ואל תרכב לך על עב מהירות, היווקש אנוש יכין צעדיו / בתום יושר ויתהלך בישרות, ואיש ירצע תנוך אזניו בחפזו, / הינצל ואם יצא לחירות.

3במתון תעשה מה לא עשיתו, / ולמה תהרוס מגדל בניתו, ואם תאיץ להחל כל מאומה / עדי תביט בראשו אחריתו, ושדד וחרוש תלמי לבבך, / ואז יוציא לך פריו בעיתו.

4ראה כי יש לך יתרון במתון, / למען אחריה אין חרטה, וטוב תהר במחשבות לבבך / ימי מספר במעש או במבטה, ודע מה טוב ימי הרה שלימים, / ואם תאיץ בלדתה לעלטה.

5שנים נסעו ממחנותם, / והחזיקו בדרך אורחותם, והגיע מהלך אט לחפצו, / והרץ מעדו רגליו בלכתם, בטרם יעלה כנף היעוף, / ויאבר נץ באין אברה ויתם.