יסוד היראה, שער הכבוד והשררה

1ירא האל, והתאמץ לעובדו, / למען כי יצרך לכבודו, והקל על כבודו את כבודך, / והשפל בעיניך לנגדו, ודע, כי המכבד את אדוניו / יהי נכבד, וישא הוד כנגדו.

2ברח מהשררה אך ברודפה / להשיגך, ונוס כי תרדפך, למען כי מרוצתה נקלה / בנוסה עד אשר תתקפך, ואם תרדוף ותרוץ אחריה / בנוסה עם עקיבה תהרפך.

3היה נכבד במעשים הנעימים, / ולמה תהיה נכבד ברום לב, ודע, כי רום לבבות הוא קלונם, / ובו ישו לאולת ככלב, וישיתהו שפל רוח לראש עם, / ואם נבזה הוא בעיניו עלב,

4אשר יגאה בחכמתו, וישמח / לשם כבוד כשמות הגדולים, ומגודל לבבו יעלה רום / ויתעופף ויטוס על זבולים, פרעהו, ואל תתאו לשכלו / וחכמתו, והיא חכמת אוילים.

5הירום לבך על השרה / והכבוד אשר יעלו לחלקך, ודימית עלי גודל לבבך / אשר כל מצאה ידך ברחקך, ידעה, כי לפי רום מעלתך / תהי סבת נפילה להזיקך.

6שלשה הם מכובדים באדם, / ובשנים יהו שפתי חלקות, במו נכבד לעושר או שררה / וממשלת בידים חזקות, הלא יפנה כבודו עם פנותם, / ואחרי כן יהי אליו לפוקות.

7ירש כבוד שלישי מן האלהים / לך יתן, והוא כבוד אמיתי, קניתו בעבודת אל ונפש / שפלה, כי תנהלנה לאיטי, ויום יגבה לבבך בו, וחלף / והלך לו כאיש הלך ועיתי.

8ירש [כבוד] ילדתו צניעות, / וממך לא יהי נפרד בתומו, וכי תאיץ להראות בית נכאתו, / בעיני האנוש יכלה ביומו, כיין טוב בשוקעו על שמריו, / ויום הורק ופג רוחו וטעמו.

9ירא האל, וכבד יולדיך, / ובכבודם תהי נכבד לעולם, ובין וזכור יגיעם יגעו בך, / ומתי תעמול בם בעמלם, ובעל הגמול יגמול לך / כאשר תגמול לגומליך גמולם.

10התשכח את שדי מניקתך אם / כבר זקנה, ותלעג אב בשיבה, ומי ידע התירש את זהבם, / ואולי יירשו אותך בסיבה, ויום זקנה תבואך, הלא את / גמולך למצאה בזה ובבא.

11היה נכבד לכבד כל בני איש, / ומהם תהיה יקר ונכבד, וכי תקל בעיניך תהי רם / בעיניהם, וזבד טוב תזובד, לפני מלכך הקל כבודך, / ואליו תהיה נכנע ונעבד.