יסוד היראה, שער היראה

1ירא ה', והיא ראשון וראשית / לכל חכמה, ויש לה סוף ותכלה, בראשיתה מנוחת הגוייה, / ובה תשכח יגונה ועמלה, וגם באחריתה נמצאת לנפש / אנוש שלום ושום טוב ותהילה.

2ירא האל, ולא תירא בני איש / ואם עלו בכסא המלוכה, הכי יראת אל תהיה לך / למעוז אם תהיה שפל ודכא, ובה תבטח, ואין מי יחרידך, / והיא מידה לכל מידות נסוכה.

3ירא האל יראוך אנשים, / ואם הם ממך עזים וקשים, וכי תעוז ביראת אל למולם, / בפחדם יחרד לבם כנשים, וכי בטחה ושקט שאננות / להוציא רגלך מפח יוקשים.

4ירא מאהבה האל והיתם, / ויראתך אזיי תהיה שלימה, וזה ייאות, למען כי יצרך / מאפס, ומאין כל מאומה הביאך לעמוד תמיד לפניו, / וריקם אותך צורה נעימה.

5ירא ופחד בתוכן מעשיך, / וכולם יהיו אוליי ושמא, ואל תבטח בעשרך ותעוז, / ועין לך ואיך תהיה כסומא, ומי ידע הכיום מחרתו, / ואם לא יהיה נמשל ונדמה.

6ירא האל, ושיתהו לנגדך / במעשיך, ולא תחטא לעולם, וזיכר שם כבודו יהיה על / שפתיך בכל דבר ותשלם, ואל נא תעצים עין כעור / וגם אל תחסום פיך ותאלם.

7ירא האל, והיה חרד לקיים / אשר צווה בתורתו וחוקיו, וכי תחטא, תשוב שגג כזדון / להנחם וחסד רחמיו קו, והוא יחשוב לך זדון כשגג, / וכי תשוב לדבקה עם דביקיו.