יסוד היראה, פתיחה

1הלא כתבתי לך שלישים במועצות, ודעת לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה, ראשית חכמה יראת ה', שכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד.

2שאלוני מתי בינה להורות / אליהם אורחות מוסר וחכמה, וחוקים ימצאו בהם תחייה / לגופותם בעודם על אדמה, ויום יקראו לעלות מרומים / יהיו להם לחיי הנשמה.

3ותמהתי מאד על שאילתם / והנה היא בעיניי נפלאתה, למען נסגרה גם נעלמה, / ומעין כל יצורים נחבאתה, ולא ידע אנוש ערכה ודרכה, / לבד ליראי אלהים נמצאתה.

4וסבותי אני לדרוש ולתור / בתורת אל ואכין רעיוניי, ובחנתי בכור מצרף תבונות / בני שכל אשר היו לפניי, וראיתי אשר הכל כאיין / והבל בלעדי יראת יי.

5ועתה מה אני יושב ודומם, / הלא טוב לי להקיץ את שנתי, ואבנה בית זבול נישא ונכון / בראש הרים, ושמה תחנותי, יסוד יראה איסד מוסדותיו ואעמיד על שעריו את דלתי.

6שמעוני והטו אזניכם לי, / ושימו לב ועיניכם פקחו, ואל תמרו לדברי פי וקולי / אשר אקרא, ומוסרי לקחו, ואוכיחה ואערכה משלים / ישרים עד מאד זכו וצחו.

7קחו מוסר, ואל תקשו לבבכם, / ולמה תהיה לכם למוקש, ונסו ודעו כי כל אמריי / בצדק הם, ואין נפתל ועקש, והנה נוזלים על הלבבות, / לרוותם כמו יורה ולקש.