יסוד היראה, שער הצניעות

1ירא האל גלוי או בסתר, / והצע לך לכת לפניו, וגילוייך עשה דרך צניעות, / ולא תירא קהל עם והמוניו, וסתרך תעשה אותו בגלוי, / ודע האל ישורך ממעוניו.

2התשאל נא עלי מדת צניעות / למען הנך חפץ לדעתה, להדריך את סתריך בדרך / אשר תיטב לך עד אחריתה, ואם ימצאך איש בה תכובד / ותתפאר עלי חן מעלתה.

3התסתיר מבני אדם ותעלים / פעוליך אשר לא ידעו בם, והנך בוש ונכלם מפניהם / ותירא פן יקילוך בלבם, הלא תבוש ותירא מאלהים / אשר מבין סתריך וחובם.

4ירא ועשה פעליך בסתר / והצנע, ואיש למה יבינם, ואם תמצא בגילוים הנאה, / הלא תוכל לגלות את צפונם ולמה תעשה אותם בגלוי / ואין כח בך אחר לטמנם.

5ראה מה יקרה מדת צניעות / לשלות גוף ורוב שלום לנפש, ובה נמלט חכם לב בנופלו / ביד נבל, ובה יצא לחופש, פרי רימון ופילחו היטונף, / ואם יטבע בעב טיט או ברפש.

6ידע כי הצניעות מעלת חן / באין דופי בלא מומי אחרים, ובה יתפארו כל הנדיבים / ואנשי שם וכל רוזנים ושרים, אם לא מצאו ידם וחכמו / עשות כל מעשיהם בסתרים.

7שאל רודף כבוד עם והמוניו / לשושנה בין חוחים כלואה, בעוד פרחה ועליה צנועים / היקרב קוץ וחוח להניאה, ויום תיגל להתפאר ביופייה נשכוה, / וסר מר הודה ומראה.

8התצנע ותסתיר מעשיך / אשר לא ידעו זרים כבודם, ומדוע תהי שואל לדיעה / עלילותם ותחשוף את יסודם, היה תמיד ותמצא חן וחסד / ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.