תורת משה - אלשיך, דברים טו:י

1נתון תתן לו ולא ירע לבבך כו'. אחרי אומרו השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך כו' שהוא על היצה"ר פן יפתך ורמוז באומר לבבך בשני ביתי"ן שהוא על ב' היצרים אשר שיתוף היצה"ר הוא המפסיק ומפסיד. ראה והנה יכול איש לדבר ולומר מה אעשה נגד יצרי כי רע ומר הוא ומי יוכל לו לז"א שמע בקולי איעצך ושים נגד פניך. כ"א תרצה יתנו לך מן השמים תעש' צדקה וזהו נתון תתן לו כלומר אם תאבה נתון לך מן השמים תתן אתה לו. וע"י כן גם יצרך הרע ישמח בדבר כי חפץ הוא בממון ירבה לך. וזהו ולא ירע לבבך שכולל היצר הרע בתתך לו כי הלא בגלל הדבר הזה יברכך ה' בכל מעשיך כו' וזה גם כן תאות יצר סמוך. או יכלול ב' דברים להשקיט היצה"ר מלעכב מלתת. א' נתון תתן שתרגיל עצמך לתת פעם אחר פעם באופן שגם אם ינגד לא יעצר כח לעכב כי כבר הורגלת והרגל על כל דבר שלטון וזהו נתון תתן לו. וכל שכן שלא ירע לבבך שכולל היצר הרע בתתך לו ולא ינגד כי תשי' לבך כי בגלל הדבר הזה יברכך כו' וגם היצה"ר חפץ בדבר כמדובר:

2והנה כתבנו כי דעת רבינו ז"ל באומרם כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם והוא מאמר רבי חייא עליו השלום לאשתו תן כדי שיתנו לבני וכי גלגל הוא כו' ואין מי שלא יבא ליד מדה זו הוא או בנו או בן בנו כו'. והלא העדנו כי הלא טוב תת לשמה מתתו על שיתנו לבניו שהוא מעין העובד לקבל פרס. והוא מאמרנו בביאור ספר משלי על פסוק הלא יתעו חורשי רע כו' שאומר על מדות נותני צדקה שעליהם ידברו הכתובים. ואמר הלא יתעו הנותנים מחמ' היו' חורשי רע לומר שמא הוא או זרעו יבא לידי עוני שיתנו לו כי זה אינו חסד של אמת. אך חסד ואמת הוא חורשי טוב שחושבים שלא יבא להם או לזרעם עוני רק טוב ועכ"ז נותנים צדקה. אמנם במה שכתבנו כי מקרא זה ידבר על ניגוד היצה"ר ומבקש לו תרופה כאשר דקדקנו מאומרו לבבך בב' ביתי"ן. ע"כ נאמר על פי דרכם. כי לא דברה תורה פה רק כנגד היצר הרע. ושעור הכתוב לדעתם יהי'. כי אמר נתון תתן לו כלומר אפשר תצטרך נתון לך או לזרעך ועל כן תתן לו ובזה ולא ירע לבבך שהוא היצר הרע בתתך לו ית' הדבר ואמר כי בגלל כו' גלגל הוא שחוזר כו' ועל כן תן כדי שיתנו לך או לזרעך כי בזה גם היצר רע לא ירע לו וגם על כי על ידי כן יברך ה' כו' כי גם שדורשים בגלל כאומר גלגל הוא רמז מה אפקיה בלשון זה ולעולם אין מקרא יוצא מידי פשוטו. כלל הדברים כי עיקר הצדקה היא לשמה אך להמתיק וכנגד היצר הרע טוב לתת אדם אל לבו שגלגל הוא כו'. וכן רבי חייא לא אמר דבר זה רק לאשתו משום דאשה עינה צרה באורחים כאמור בשרה אמנו. או יאמר נתון כו' לומר הלא הורתיך והזהרתיך לתת לדל ואמרתי שלא על הנוגע לדל הייתי מזהיר רק על הנוגע אליך כי ע"י כן ייטב לך. וההפך אם תתעלם. והוא גם כן מה שכתבנו ממדרש שוחר טוב שאומר הוא יתברך שברא עניים כדי לזכות בהם את העשירים. וזה יתכן בא ופירש מה שנא' ברמז בכתובים הקודמים כמדובר. ואמר נתון תתן כו' לומר אם תרצה נתון לך מן השמים תתן לו כי דע לך כי הלא לא מבלתי יכולת ה' חלילה לא העשיר את הדלים. ולא יצטרכו לך אך הוא על כי בגלל הדבר הזה יברכך כי מה שלא נתן להם הוא למען זכותך להיטיב לך כי בגלל הדבר הזה יברכך כו'. והוא כי קרה לו יתברך עם בני אדם כרופא המרפא את ב' חולים ועל זה יצוה להאכילו הרבה ולזה להרעיבו ואת שנים יאהב ויקבל שכר. אך הוא רופא אומן. והבין דרכו של זה שתרופת חליו הוא האכיל אותו. ותרופת חבירו הוא להרעיבו. כן יודע אלהים כי יאה עניותא לישראל זה. כי בו יתרפא מחלאי נפשו. ושתרופת השני הוא העושר כי בו יתוקן. וע"כ יתן לעשיר מדת רחמים לרחם כדי לזכות אל העושר אשר בו יתוקן. או יאמר כי הנה הוא ית' אוהב עניים ולמה מצריכם לעניות. אך הוא כי רצה לזכות את העשירים וחלק העני נתן לעשיר נוסף על חלקו. נמצא כי משל העני נותן לו. וזה יאמר נתון כו' לומר הנתון שהוא עלי לעלות מזונו תן לו. ולא ירע לבבך בתתך לו כי הלא משלו אתה נותן לו כי בגלל הדבר הוא שיברכך כדי שתתן לו מאשר נתברכת כי לכך נותן לך. או יאמר מז"ל כי אפילו עני המתפרנס מן הצדקה אם יתן צדקה ירחיב לו הוא ית'. וזה יאמר נתון תתן לו לו' אפילו אין לך ותצטרך נתון לך עכ"ז תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו באומר כי גם אתה עני כי הלא בגלל הדבר הזה יברכך כו' והוא ענין וענותיך לא אענך עוד: