תורת משה - אלשיך, דברים טז:יח

1שופטים ושוטרים תתן לך כו'. ראוי לשים לב. (א) אל אומרו לך שהוא מיותר וכן אומר אשר ה' אלהיך נותן לך שגם הוא מיותר. (ב) אומר ושפטו את העם מי לא ידע כי את העם ישפוט ואם הכונה הוא שישפטו משפט צדק עם כל זה אומר את העם מיותר. (ג) מי לא ידע שלדון משפט צדק יתמנו. (ד) כי הלא באומר שופטים ושוטרים תתן לך הוא מדבר עם הממונים ובאומר ושפטו כו' הוא צווי אל הדיינים. (ה) למה לא ידבר לנוכח עם הדיינים לומר שפטו צדק כפ' שאחריו שידבר לנוכח אתם. (ו) אומר לא תטה למה נאמר כי בכלל אומרו ושפטו את העם משפט צדק היה. (ז) אומר לא תטה משפט ואומרו לא תקח שוחד הם דברים חמורים מהכרת פנים ולמה שם או' לא תכיר פנים בין שניהם שאינם לא מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה. (ח) אומרו דברי צדיקים כי לפי המפרשים היה ראוי דברים מצודקים יאמר. (ט) אומר צדק צדק תרדוף למה כפל מלת צדק וגם איך יצדק בו ל' רדיפה. (י) כי אחר אומר וירשת את הארץ אומרו אשר ה' אלהיך נותן לך הוא מיותר כי נודע הוא:

2אמנם הנה כללות הענין הוא כי שלשת הכתובים האלה. הא' ידבר עם ראשי ישראל הממונים את השופטים ואת השוטרים. והב' עם הדיינים. והג' עם הבעלי דינים. ונבא אל עניינם אחד לאחד. והוא כי הנה צווי מינוי הדיינים אינו רק לגדולי ישראל ונשיאיהם. ויקרה ימנם גדול הדור דיין לשפוט ושוטר לכפות את הבלתי שמוע בקול הדיין ויבא דין הגדול ההוא בפני השופט אשר מינה ויתחייבהו בדין ואם לא ישמוע יצוה את השוטר יכפנו. ואז העשיר ההוא יענה עזות ויאמר הלא אני מיניתיו וזו היא שימת עין הגמול הוא משלם כי ישתרר עלי וגם השוטר אשר מיניתיו היכפה את שר בישראל כמוני היום. ע"כ כמדבר אל הממונה אמר שופטים ושוטרים תתן לך ותמנה לך כלו' לעצמך שידונו לך הדיינים ויכופו אותך השוטרים וז"א לך. ויהיו שופטים ושוטרים בכל שעריך שהוא בכל עיר. ובאו' אשר אני נותן עם שבעת העמדתם כבר ניתנה. והוא כאומר עדיין מתנת שעריך הווה אם תעשה צווי זה ואם תחדל לא תתקיים לך המתנה כי ירושת הארץ תלויה במינוי הדיינים הכשרים. ודרך כלל אם תתן שופטים לשבטיך שהוא בכל שבט ושבט יצוה עליהם שגם שיהיו שופטים מיוחדים בכל עיר שבכל שבט אל ימשכו ידיהם מלשפוט את הזול' מבני השבט אשר נתמנו עליו רק ושפטו את העם דרך כלל בבוא לפניהם מא' משבטי ישראל במקום אשר הוא שם. ולז"א ושפטו את העם ויהיה משפט צדק שגם שיתמנו בכל העיר לאנשי העיר ובכל שבט על השבט עכ"ז כשישפטו את העם דרך כלל לא יהפכו בזכות בני העיר או השבט שעליו נתמנו יותר מעל שאר עם הארץ. וזהו או' לשבטיך אחר אומרו בכל שעריך ואז ושפטו את העם דרך כלל משפט צדק. וככתוב אצלנו ע"פ דן ידין עמו כו' שאמר כי שמשון שעליו הכ' ידבר ידין עמו הוא שבטו כאשר ישפוט לא' משבטי ישראל. כי גם שבטו כמו זר נחשב בעיניו לבלתי הפך בזכותו מכל שאר ישראל:

3או יהי' כי בא ללמד ימנו שפטים ושטרים. ושפטו את העם ולא ששפטים ושטרים יצטרכו לשפוט אותם כי יהי' להם דבר כי האי דייני דנ"מ ממונא בדינא לאו דיינא הוא. וע"ז אחשוב שהיה מתפאר אבשלום בגונבו את לב בנ"י והוא בשום לב אל דברי הכתובים ההם באומרו והשכים אבשלום ועמד כו'. והיה כל איש אשר יהיה לו ריב לבא אל המלך למשפט ויקרא כו' ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך ויאמר אליו אבשלום ראה דבריך טובים ונכוחים ושומע אין לך מאת המלך ויאמר אבשלום מי ישימני שופט בארץ ועלי יבא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו:

4והנה ראוי לשים לב מה זו שאלה אי מזה עיר אתה מה איכפת לזה. וגם תשובת האיש יראה קרה כשלג באומרו מאחד שבטי ישראל עבדך כי לא היה מגלה עירו. ועוד שהיה משיב שלא כענין כי הוא שאל על העיר והוא השיב על השבט. ועוד אומרו ראה דבריך טובים ונכוחים כי הלא עד כה לא סיפר טענותיו שיאמר לו שדבריו טובים ונכוחים. ועוד אומרו מי ישימני כו' איך יתכן שכל הבא לפניו יצדיקהו האם אפשר לזכות שטרא לבי תרי הלא אם אחד יצדק שכנגדו יתחייב. אך יאמר כי לגנוב דעת את העם שאל אל הבא לידון לפני המלך טרם יכנס. אי מזה עיר אתה. כלומר אם אתה מערי יהודה ממשפחת המלך יצדיקך כלומר שיחנף את קרוביו. אז האיש יבין דבר ויאמר מה זו שאלה משוא פנים יש בדבר הלא עברי אנכי מאחד שבטי ישראל מאיזה שבט שאהיה משפט אחד לכל. אז היה משיב ואומר לו ראה דבריך טובים ונכוחים בדבר הזה כי אין לישא פנים לרחוק ולקרוב. אך ושומע אין לך. ומי יתן והיה זה מאת העומדים לפני המלך ולא מהמלך עצמו אך הוא מאת המלך כי המשוא פנים ממנו הוא. ולבל יראה שעל עצמו היה דורש לא היה סומך מיד ואומר מי ישימני שופט כו'. רק היה שותק כאלו גמר עניינו. ואח"כ חוזר וניעור אומר מי ישמני כו' וזהו אומרו ויאמר אבשלום פעם שנית בתוך דבריו לומר שהיה עושה כאלו היתה אמירה בפני עצמה. וגם לא היה אומר מי ישמני מלך בארץ בל יראה כי מחמת אדר מלכות היה עושה כי אם מי ישימני שופט בלבד והענין שאמר מי ישימני שופט בארץ כי א"צ לומר שלא הייתי נושא פנים את בני שבטי או קרובי כ"א אפילו את עצמי אם שאין דרך בני אדם לראות חובה לעצמו אני הייתי רואה חובה לעצמי בריבם עמדי. ולא היו צריכים להוציא ממני ממון בדין. וזהו אומרו ועלי יבא כל איש כו' לומר אפילו עלי יבא כו' שתביעתו היא עלי עם היותו כל איש חשוב או נבזה. שיהי' לו עלי ריב ומשפט שיהי' לו המשפט שיהי' הדין עמו אראה חובה לעצמי והצדקתיו בלי יצדיקוני דיינים זולתי ויוציאו ממנו ממון בדין. וזה יתכן כונ' תורה באומרה שופטים ושוטרים תתן לך בשבילך שישפטו אותך. אך לא תמנה מי שיצטרכו דיינים לדון אותם. כי האי דיינא דמפקי מיני' ממונא בדינא לאו דיינא הוא. וש"ת ומה נעשה אם לא ימצאון כאלה ואם היו כהם בא' הדורות לא יהיו בדורות אחרים. לזה אמר אל תירא מזה כי הלא איני שואל ממך תמנה דיינים כמשה ושמואל בכל דורות כי אם בערך דורו כי יפתח בדורו כשמואל בדורו ולפי ערך הדור לא יעדרו בכל דור ודור. כנודע מרז"ל שהראה לו הקב"ה למשה דור דור ודורשיו דור ודור ושופטיו כו' הנה כי מאז ראה יתברך ויחלק השופטים הראויים לכל דור ודור להביאם בעולם כפי ייחס כל דור ודור. וזה אמר אל תאמר אולי לא ימצאון כי דע לך כי השופטים והשוטרים שאמרתי הם אשר ה' אלהיך נותן לך בכל דור לשבטיך שהוא בערך שבטיך אשר יהיו בכל דור. כי מיוחדים ומיועדים הם מאתו ית'. ושעור הכתוב שופטים ושוטרים תתן אתה ראש ישראל הממנה אותם ותכוין לשם שמים שהוא לדון לך בעצמך שתקבל עול דיונותם גם על עצמך שע"י כן מגלגלים זכות ע"י זכאי שיזמין לך הוא ית' אותם אשר ה' אלהיך נותן לשבטיך הם ההגונים המיועדים לתיקון הדור שהם אשר ושפטו את העם ולא שיצטרכו גם הם להשפט:

5או יאמר ושפטו כו' ע"ד זה לומר הלא אמרתי תתן לך שהוא לך ולא להם שלא תמנה מי שלהם יצטרכו לדון. ושמא תאמר מאי איכפת לך שיהיו הדיינים רואים חובה לעצמכם או שיוציאו הדיינים מהם ממון חיובם בדין כיון שבין כך ובין כך נעשה הדין. לז"א ושפטו את העם כו' לו' כי הנותן בלי דיינים ממונו ולא יצטרך ידינוהו הנה נבטח בו ישפוט את העם משפט צדק וזהו ושפטו את העם מ"צ. כלו' כי הבלתי עושה כן ויצטרכו להוציא ממנו בדין באופן שהי' בלבו לעשות שלא כדין איך יעשה הדין לאחרים. שקל וחומר הוא אם על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים:

6או יאמר. בשום שכל והבין ענין אומרו כי המשפט לאלהים הוא וכן מאמר יהושפט לדיינים באומרו לא לאדם תשפוטו כ"א לאלהים תשפוטו. והוא כי הדיין לפעמים חושב שדן את האדם. ודן את הקב"ה ע"כ אלהים נצב בעדת הדיינים על כי אליו ית' ישפוטו הם. והוא כי הנה הוא ית' דן את יושבי תבל ושוכני ארץ בראש השנה ויגזור על ראובן לתת לו בשנה זו מאה זהובים ולשמעון מאתים. ויקרה יהיה ריב בין שני אלה וכאשר עלה במשפט צדקו ית' הוא כי אין לראובן ביד שמעון כלום ונותן באותה שנה מאה זהב לראובן כאשר דן וקצב לו. ובא הדיין ודן משפט מעוקל ועל תביעת ראובן דן את שמעון שיתן לראובן י' זהב ולפי האמת הוא שלא כדין נמצאו מהפכים משפט אלהים בב' פנים. א'. שיצטרך הוא ית' עתה להחסיר לראובן הי' שלקח ממנו שלא כדין. ולהשלים למאתים אשר קצב על שמעון עשרה. שנית כי הוא יתב' ראה משפט תביעת ראובן על שמעון ודן שאין לו עליו כלום וע"כ נתן לראובן בלעדי זה ק' זהב אשר קצף לו ועתה הדיין הזה דן הפך דינו יתברך שהוא יתברך דן ופטר את שמעון וזה חייבו נמצא כי דן את הקב"ה ומהפך משפטו. ועל זה הזהירה תורה ואמר כי המשפט לאלהים הוא כי לאלהים ישפטו הם. והוא מאמר יהושפט לא לאדם תשפוטו כי לאלהים תשפוטו אם דן בדין אם אין. אך כאשר השופטים אשר בארץ המה ישפטו צדק יבא משפט מכוון אל משפטו יתברך נמצאו בלתי דנים את האלהים כ"א את האנשים. וע"כ הזהיר' תורה ואמר שופטים ושטרים תתן לך כלו' שישפטו לך ולא שישפטו את ה'. וזה בכל שעריך שהוא כי ישפטו באופן יהי חלק כל אחד אשר נתן לו האלהים קיים בלי שינוי. והראיה כי הכל קצוב מלמעלה והוא הדבר הניתן לכל אחד בהיות הדבר נעשה בצדק ואמת ושזה חפצו ית' יותן לאיש למטה מה שהוא שלו מלמעלה. כי הלא ראית בעיניך בעת חילוק הארץ כי שעריך הנזכר אשר אני נותן לך מהם הוא אשר היה לשבטים. והוא כי חלקו י"ב חלקים בלתי שוים זה עם זה. והיה אלעזר הכהן אומר אם שבט פלוני יבא בגורל חלק פלוני יעלה עמו כי הוא חלקו מאתו יתברך וכך היה עולה. הנה כי כאשר אין הטיה למטה אין יוצא לאדם רק חלק אחד אשר קצבו ויישרו לו מן השמים. וזהו אשר אני נותן לך לשבטיך כי החלק משעריך הנזכר אשר אני נותן לך הוא אשר היה לשבטיך בעת פועל הגורל אשר היה משולל הטיה. ולמה עשה ה' ככה ולא צוה תנו חלק פלוני לפלוני וחלק פלוני לפלוני אך אין זה כ"א להורות כי הנעשה למטה בצדק בלי הטיה מעין גורל המשולל הטיה יצא למטה לאיש מה שהיא לו למעלה כאשר היה יוצא בגורל מאמר אלעזר מפי ה'. וזהו אשר כו' לשבטיך כלומר שע"כ ראוי תמנה דיינים ישיתו לב אל דין האמת באופן ישפטו לך ולא שישפטו את ה' אם דן שלא כדין חלילה כי אם שישפטו את העם וזהו ושפטו את העם שהוא שיהי' משפט צדק שהוא משפט צודק אל משפטו ית' למעלה בבית דינו הצדק:

7או שעור התיבות ושפטו את העם פה משפט צדק הוא אותו המשפט צדק שכבר נשפט שהוא בבית דין העליון: