תורת משה - אלשיך, שמות יב:כא

1ויקרא משה כו'. ראוי לשית לב. (א) מה ענין משיכה זו משכו כו'. וגם אומרו לכם שהוא מיותר. (ב) או' ושחטו הפסח כי הלא לא נקרא פסח אלא על העבודה הנעשית בו. אך לא בבואם לשוחטו והל"ל ושחטו לפסח או ושחטו השה. (ג) אומרו ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם כו'. כי אגודת אזוב לא נאמר לו למעלה. (ד) באו' אל המשקוף כו'. למה היפך הסדר כי הוא ית' אמר לו אל שתי המזוזות תחלה והוא התחיל במשקוף. (ה) כי למעלה נאמר ונתנו וגם הוא הל"ל ונתתם ולא והגעתם וגם כי יותר היה צודק ל' נגיעה מלשון הגעה. (ו) באומרו ואתם לא תצאו כו'. אם ה' שומר ישראל מה תעכב היציאה וגם מלת ואתם מיותרת. (ז) באו' ועבר ה' כו' אם הוא יתברך הנוגף למה צריך יראה את הדם שאומר וראיתי את הדם. (ח) באו' ופסח ה' על הפתח שהל"ל ופסח ה' עליכם. (ט) או' ולא יתן המשחית כו' כ"א אפי' לנגוף את מצרים הוא ית' עושה בעצמו כ"ש בישראל שלא יתן המשחית בהם ומה גם אחרי או' ופסח ה' על הפתח שודאי הוא שלא יתן המשחית לגוף אותם. (י) אומר לבא אל בתיכם לנגוף שמייחס הדבר אל הבית ולא אמר לנגוף אתכם. (יא) או' לנגוף שהוא מיותר כי לא לדבר אחר היה לו לבא:

2והנה באו' משכו כו'. לכאורה יתכן לו' כי חש משה פן יאחזימו רעד בשומעם זה וכאומרם אליו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו ע"כ צוה יעשו בהדרגה ימשכו איש שיו ואח"כ יקחו ושיעכבם בבית ד' ימים לשוחטו אחרי כן כי בכל פועל מאלו תקל מורך לבבם לאטם וילכו הלוך וחזק לבם כי בזכות ההתחלה יהיה הוא יתברך הולך ומוסיף אומץ בלבבם:

3או יתכן הפך זה כ"א היה מצטוים תכף למשיכה שחיטה בערבוב וחפזון לא יגדל שכרם כי יאמר אומר הממם וערבבם ויזבחו את תועבות מצרים לעיניהם. אך ע"י מיתון יום או יומים אולי לא היה עושים מפחד מצרים והוא ע"ד מאמר ז"ל (ב"ר פ' נ"ה) בעקידת יצחק שהאריך הקב"ה הענין עד הר המוריה פן יאמרו הממו ערבבו כו' ע"כ צוה למו ימשכו ויקחו כו'. וע"כ נאמר הצווי מר"ח ושימשכו ויקחו מבעשור ושישחטוהו בי"ד בין הערבים מלבד הטעמים שכתבנו למעלה. והנה היה אפשר שלא יחשב להם לזכות בעצם עד מעשה השחיטה בי"ד כי כל הקודם היתה הכנה ונסיון ע"כ אמר הנה בבואכם למשוך נקרא צאן. אך בעשותכם ההכנות מאז מעלה עליכם הקב"ה כאלו עשיתם כל העבודה ושמתם הדם על הפסח שע"י כך נקרא זה קרבן פסח. וז"א ושחטו הפסח ולא אמר השה או ושחטוהו לפסח רק כאלו בשחטם אותו כבר היה פסח. וז"א הפסח בה"א הידיעה כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה וכ"ש התחלת הכנה בפועל:

4והנה בכל שני הדברים האלו עדיין לא יצאנו ידי חובת אומרו וקחו ואומרו לכם שהם ב' תיבות מיותרות כי על ייתור אומרו וקחו. אחשוב ארז"ל (ש"ר פ' י"ו) שהם שני דברים משכו ידיכם מע"ג וקחו לכם צאן של מצוה ע"כ אומר שיאמר מאמרנו למעלה כי הנה השה היה מתחלה סניגור לישראל כי הלא נמשלו לשה. וגם ניתן לעולה תחת יצחק אלא שישראל עשאוהו קטיגור כי עבדוהו לאלוה כמצרים ועשאוהו תועבה. ואיך ירצו ישראל בעיני ה' ע"י קרבן שה ואדרבה יהיה להם למזכרת עון לפני מדת הדין. ע"כ אמר להם משה הנה הצאן הוא קטיגור כי על ידו חטאתם ועשיתם תועבה כי טמאתם אותו והוא רחוק מהנאתכם לכן משכו אותו מהטומאה והביאוהו להיות נלקח לכם סניגור לכם. וזהו וקחו לכם כי תחת הע"ג תהיה קרבן לה' ותהיה ההמשכה ע"י קבלתכם הציוי הלז לעשותו מעתה בראש החדש כמו שכתבנו למעלה שע"י קבלת המצוה עליהם במחשבה עשרה ימים מפשיטים מעל השה עשר בחינות טומאתו ואחר המשיכתם אותו מטומאה תקחהו לכם שיתייחס להיות לכם זהו משכו וקחו:

5ובזה יתכן מה שיראה כי שינה משה מאשר אמר ה' חלילה כי הוא יתברך אמר שיאמר להם מר"ח שיקחו השה ביום העשור ומשה אמר מיום ר"ח משכו וקחו:

6אך בזה יתכן שאמר משכו וקחו משכו ע"י קבלת הצווי מעתה וקחו ביום הלקיחה והתורה קיצרה כדרכה לבלתי הזכיר הזמנים שהרי פירש למעלה כאשר לא הזכירה תורה ג"כ זמן השחיטה שסמך על האמור למעלה שודאי כן עשה משה נמצאו ג' הדרגות בי' הימים משיכה מהטומאה ובד' ימים שהוא למשמרת ע"י הלקיחה להלביש בו קדושה. וז"א וקח לכם וע"י השחיטה יהפך גם להיות סניגור. וזהו ושחטו הפסח כמדובר שעל ידי שחיטה יהיה לכם לפסח ולרחמים תחת היותו קטיגור ומנגדיכם: