תורת משה - אלשיך, שמות יב:כב

1ולקחתם אגודת אזוב כו'. הנה שמעתי אומרים כי שתי המזוזות הן כנגד זכות משה ואהרן והמשקוף כנגד הקב"ה אלא שבענותנותו ית' הקדים את משה ואת אהרן ואמר מזוזות תחלה. ומשה עשה את שלו והקדים המשקוף שהוא רמז להקב"ה והלא כמו זר נחשב לא יעשה הוא ית' זכר לאבות שנשבע להם כי אם למשה ואהרן לבדם ע"כ נכונו דברי רז"ל (ש"ר פ' י"ז) כי משקוף ושתי המזוזות הם כנגד אברהם יצחק ויעקב:

2ונבא אל הענין במה שהערנו שמשה צוה ענין אגודת אזוב מה שלא נזכר בדברו אליו ית' והוא כי אמר משה הנה להזכיר לישראל זכות אבותם צוה ית' לתת הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף שהם ב' המזוזות כנגד יצחק ויעקב והמשקוף כנגד אברהם ולמה עשה ה' ככה להתחיל מהמזוזות ולא מהמשקוף. אך אין זה רק שעל מיעוט זכות ישראל צריכים להתחיל מלמטה למעלה ולא ישיגו למעל' תחל' אם לא בהדרגה ע"כ אמר משה הנה זאת אעשה להם למען יגיעו מאליהם אל מדרגה העליונה ומשם יורד להם שפע תחלה שהוא יתרון גדול והוא לעשות מתחלה ייחוד מעמד ג' האבות באגודה אחת יחד ע"י מצות הדם. וזהו ולקחתם אגודת אזוב שהוא ג' בדים כנגד ג' אבות וע"י היותם לאחדים בידם ע"י טבול בדם הפסח אז תהיה הכנה להגיע מיד אל המשקוף ולהתחיל ממנו מלמעלה למטה כי הלא גם באזוב היה העליון בכל האחדות עם התחתונים. וז"א ולקחתם אגודת אזוב כו'. וע"י כן והגעתם אל המשקוף מתחלה וע"כ היטיב אשר דבר באו' והגעתם ולא אמר ונגעתם שהוא שע"י כן תהיה לכם הגעה והשגה מתחלה אל המשקוף להגיע ולהשפיע מלמעלה ממדת אברהם למטה משא"כ בלי עשות הייחוד הזה תחלה שלא תהיה להם הגעה רק אל מה שלמטה תחלה ולהתחיל משם לעלות בהדרגה והסכים הקב"ה עמו ואמר עכ"ז ואתם כלומר למה שאתם חלושי הזכות לא תצאו איש מפתח ביתו והוא כי גם שהוא יתברך הנוגף אותם לא יבצר מהמצא בעיר כחות הטומאה והרוגז כנודע מספר הזוהר כמדובר למעלה כי זה דרכם בכל עידן ריתחא ועל כן בהסתכל אחד מהכחות ההם במצחות האנשים ויראה רושם עון כי עדיין לא הטהרו בעצם יפגע בהם על כן נצטוו בל יצאו מפסח ביתם כי ע"י זכות הדם לא יניח הוא ית' ליכנס שם משחית כלל. והנה היה מקום לומר אחר שרצונו ית' להציל את ישראל מי יוכל לנגוע בהם אפילו בהיותם חוץ מבתיהם ומה לו אם יפגעו כחות חצונים בישראל הלא אלהיהם אתם לז"א דעו לכם כי הנה ועבר ה' בכבודו לנגוף את מצרים ולא מדת אלהים המיוחדת יותר לזה הלא הוא כי וראה את הדם שהיא כי יסתכל בזכות הדם ופסח ה' כו'. אך אם היה מדת הדין אפילו שיראה הדם לא ירחם כי כל זה איננו שוה להגן בעד חטאתכם כי רב הוא. ומה גם כמ"ש ז"ל (שם פ' כ"א) הללו עובדי ע"ג והללו עובדי ע"ג כי עם מקרב גוי לא נאמר אלא גוי מקרב גוי כו'. אלא שתספיק הכרעת שם הרחמים על ידי הדם ע"כ הלואי ויסכון להם בתוך בתיהם אשר הדם שם:

3וש"ת א"כ למה יכה את מצרים בידו ית' ויכום כחות הרוגז והטומאה ויפסח ה' על הפתח לבל הניח את המשחית לבא אל בתי ישראל. לז"א ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף והוא שלא אמר לנגוף אתכם. אך הוא כי הנה ספרו חז"ל במדרש (שם י"ח) מתחבולות המצריים שהיו משלחים בכוריהם לישן אותו הלילה תוך בתי ישראל ומשכיבים אותם במשכבותם של בני ישראל אתם במטותם והיה הוא ית' נוגף את המצרי ומציל את ישראל. ובזה יאמר אין תקנה במה שלא אניח את המשחית לבא בבתיכם ואתם לא תצאו לומר שע"י כן לא אכה אני את מצרים רק המשחית כי הלא אם לא היו מצריים תוך בתי ישראל היה אפשר כן. אך הנה הנס גם שם וע"כ צריך לפסוח על הפתח לבלתי יכנס משחית לנגוף את המצריים אשר שם רק הוא ית' בעצמו. וזהו אומר ופסח ה' כו'. לומר הנה על כל פנים צריך להעשות הדבר על ידו ית' כי בזה שיעבור ה' לנגוף את המצרים כו'. ימשך שלא יתן המשחית לבא אל בתיכם. שאל"כ היה המשחית צריך ליכנס לנגוף את המצריים שבבתי ישראל ואז ע"פ דרכי כיון שניתן רשות למשחית לא יבחין בין ישראל לע"ג ומה גם בהיותם בלתי כדאים לינצל וז"א ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף שהוא לנגוף את הנזכר הם מצריים שעליהם אמר לנגוף את מצרים שהוא פן אגב המצריים ינגפו ישראל גם הם: