תורת משה - אלשיך, שמות ב:א

1וילך איש מבית לוי וכו'. הנה הזכירו ההליכה מיותר ומהראוי יאמר ויקח איש מבית לוי את בת לוי. (ורז"ל סוטה דף י"ב) שההליכה היה שהלך בעצת בתו. שאמרה לו כשגירש את אשתו פרעה רשע ואין גזירתו מתקיימת ואתה צדיק וגזרתך מתקיימת נמצא' שלך גדול' משלו:

2ועוד קשה כי הלא בת ק"ל שנה היתה וקורא אותה בת:

3אך יאמר כי הוא סמוך אל הפסוק הקודם. והוא במה שידענו מספר הזוהר (וישב דף קפ"ח) כי מאש ומים וחיות רעות קל לצדיק ליעשות לו נס. אך הנמסר בידי אדם קשה מאד כי לא יסור הוא ית' חפשיות בחירתו ממנו. ע"כ יתכן יאמר כי בראות עמרם שהיה פרעה מחזר להמית הזכרים ביד המילדות. ועוד מעט יעשה על יד עמו לא נתן אל לבו להחזיר את אשתו. אך בראות צוו לאמר היאורה תשליכוהו שהוא בלתי בעל בחירה אז וילך איש וכו'. ולמד דעת את העם בל יחושו גם מלהוליד ויבטחו בה' גם כי אשתו אינה בת הריון אחר ק"ל שנה. והנה הוא ית' בשכר פסיעות הליכתו לש"ש כשהגיע ללקחה עשאה הוא ית' כנערה הנקראת בת ראוי לילד. וזהו ויקח את בת לוי וגם שנעשית בת לא כשיעור תצטרך להמתין. עד היותה ראויה להריון. כי לענין הריון היתה אשה כלומר גדולה וזהו ותהר האשה:

4עוד יתכן על דרך זה כי גם אשר היתה זקנה ג"כ נרמז בכתוב והוא כי איש אינו רק תואר אל גדול בשנים. והנה מן הסתם כי בהיות בן בנו של לוי איש גדול. כי בתו של לוי ממש לא תהיה קטנה אם לא שתשוב לימי עלומיה דרך נס. וזהו ויאמר וילך מי שהיה איש שהוא גדול עם היותו מבית לוי שאינו בנו רק מביתו שהוא נכדו ויקח את מי שהיתה בת לוי עצמו שהיא גדולה מאד. בלתי ראויה לילד ועם כל זה טוב כוונתו ראה אלהים ונעשית בת ותהר. ובזה יצדק מה שלא אמר וילך עמרם ויקח את יוכבד. ועל הדרך הראשון מה שלא הזכיר בשמותם יהיה לרמוז כי בהסתר עשו הדבר. לבל יורגש אם תתעבר למנות ימי עבורה: