תורת משה - אלשיך, בראשית יב:ט

1ויסע אברם כו'. הנה מהראוי יאמר נסוע והלוך ועוד כי הלא בכלל ההליכה היא הנסיעה. ולמה יזכירנה. ועוד כי ה' ראשונה של הנגבה מיותרת. אך הנה ידענו כי הר המוריה אשר שם השכינה היא נגבה לארץ ישראל. ואשר לו חשק ללכת ולקרב שמה. גם קדושת המקום מתקרבת אליו. והפך במתרחק. בכתוב אצלנו על פסוק (דברים י״ב:כ״א) וכי ירבה ממך המקום. כי על הראות לך כי רב הדרך ותתרחק מהמקום. גם המקום הקדוש ירחק ממך. אך להפוך היה באברם החפץ לידבק בקדושת המקום. כי על כן כאשר היה הולך הוא הלך לעומתו. היה נוסע הנגבה הוא מקום הר המוריה. כי קדושתו באה ונוסע לקראתו להקביל פניו. כענין (שמות י״ט:י״ז) ויוצא משה את העם לקראת האלהים. שארז"ל כי בלכתם אל פני הר סיני. כן האלהים היה נסע מהר סיני. ובא לקראתם. והוא מאמר הכתוב באו' ה' מסיני בא ולא אמר לסיני. כן יאמר וילך אברם הלוך הוא ונסוע הננבה. הוא מקום בית המקדש ולא להקביל פניו. ועל כן לא אמר נגבה כ"א גם ה"א בראש תיבה. לומר מי היה נוסע הנגב עצמו. וה"א בסוף כאומרו לנגב כי אברהם הולך לנגב. באופן שהשני ההי"ן. הב' שהוא הולך לנגב והראשונה היא שהנגב נוסע לקראתו:

2ודרך רמז יאמר. כי בשלחו ית' את הנפש הזאת אל העולם השפל להלבישה בחומר. לבל יקשה בעיניה אומר ה' אל אברם הוא הנפש כאשר כנו אותה במדרש הנעלם (זוהר לך לך דף ע"ו). לך לך להנאתך ולטובך מארצך העליונה. וממולדתך הן הנפשות שהיו אתך רעותיך משרשך. ומבית אביך ית' אל הארץ הוא הגוף אשר אראך. ואל תחושו לדבר ולומר אויה לי כי אתגרש מהסתפח בנחלת ה' ובמלכו של עולם ונדבקו בו ית'. להתלבש בחרש מחרשי אדמה. כי הלא על ידי כן ואעשך לגוי גדול. כי תוליד בנים גדולים וטובים חיל רב ועצום. הלא המה פרקליטין שרפי קודש אשר תקנה במצותיך אשר תעשה כנודע. ועוד שנית כי אינו דומה אורך טרם התלבשך באדמה. לאורך אשר אחר שובך מן האדמה כי אז יתיר אורך שבעתים כי יברכך ה'. וזהו ואברכך וגם ואגדלה שמך. כי יהללוך בשערים בישיבות של מעלה ובישיבות של מטה. אך שמע בקולי איעצך והיה ברכה כי לא בלבד תכשיר את עצמך. כי אם תזכה את הרבים והיה אתה לעם ברכה. ואל תאמרי בלבבך איך אעשה. ושאור שבעיסה מעכב על ידי. וימנעני מעשות את הטוב ויקרבני לידי חטאת ואשמות אין מספר. אל תשיתי לב כי הלא כאשר תעשי את אשר צויתיך אני אקרבך לידי זכיות אין מספר. וארחיקך מן החטא. כי הנה אברך את מברכך הם היצר טוב ושרפי קדש אשר בראת במעשיך הטובים. אשר כל מצוה מהם גוררת מצוה. אברך אותם שירבו מאד כי אקרבך לידי זכיות רבות. ואת היצה"ר הוא מקללך ומאבדך אאור ואתיש כחו. וע"י כן ונברכו בך ויושפעו בזכותך כל משפחות האדמה ותהיה כמזכה את כלם. כי אז אין קצה לזכותך. מאשר אלו נשארת על השמים תמיד היית ריקה מכל האושר והטובה הזאת. אז ע"י הדברים האלה. הנאמרים באמת. יורדת היא למטה לארץ. וזהו וילך אברם כאשר דבר אליו ה'. ובהתנהגו כן. וילך אתו לוט הוא יצה"ר כי לפתח חטאת רובץ. אך הולך אתו כעני כי יעטוף לפני מלך ושרים. כן היצה"ר מתחלה הוא כהלך. וז"א לוט כמד"א לוטה בשמלה. ולא עוד כ"א שגם היצה"ר אתו בעזרו לעבוד את ה'. כד"א בכל לבבך בב' יצריך. וכן ארז"ל על ומצאת את לבבו נאמן לפניך. שגם יצרו הרע היה אתו נאמן ועובד את ה' כיצר הטוב. וע"י כן ואברם בצאתו מחרן. הוא חרון אף העה"ז. יצא בסלוקו מלווה בלויית חן חמש שנים הם ה' חומשי תורה. והשבעים שנה אשר חי בעה"ז כולם מקדימים והולכים ומתקרבים להעיד כל א' על המצות אשר נעשו בו. כאמור בספר הזוהר (ויחי דף רי"ז) על ויקרבו ימי ישראל למות. ויקרבו ימי דוד למות. וזהו ואברם בן חמש שנים שהיה כבן ה' לתורה. וגם היו אתו שבעים שנה בצאתו מחרן הוא העה"ז שנקרא חרון. ועם כל זה מי יבטח בעצמו. ינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין ולא יצטרך להתגלגל. כי דע איפה כי גם אחר כל הדרך הטוב וצאתו בלוית חן מן העולם. לא יבצר ממנו ישנה וישלש. וזהו ויקח אברם את שרי אשתו הוא אומר המתייחס אליו כאשתו שלוקח אותו פעם שנית בעה"ז. ואת לוט בן אחיו הוא היצר הרע אחר שנעשה קרוב אליו כבן אחיו מהפעם הראשונה. ואת כל רכושם זכיות אשר רכשו יחד הנזכרים בראשונה. ואת הנפש אשר החזירו בתשובה. זכות כלם יוצאים אתו לעזור לו אל הכשרון ללכת ארצה כנען. ליכנע בזה העולם לגמור שיורי טהרה בפעם ב' וזהו ללכת ארצה כנען. ועוד ג' וזהו וילכו ארצה כנען. כמד"א. פעמים שלש עם גבר. והנה כל זה הוא אם הכשיר מעשיו. אך אם ויעבור הוא הנפש שעבר עבירות בהיותו בארץ. הוא הגוף עד מקום שכם שהגיעו אשמותיו. עד גדר היותו כשוקע בהם עד שכמו. מאי תקנתיה הלא הוא כי יבא עד אלון מורה הוראות. הוא בית המדרש כד"א אם פגע בך כו' משכהו לבית. המדרש אם אבן הוא נמוח כו'. וזהו והכנעני הוא היצה"ר אז ע"י בית המדרש הוא בארץ כי לארץ שפל רומו. כי אז יכנע ולא בלבד יועיל לו השתקעו בבית המדרש לטהר טומאתו. כ"א גם וירא אליו ה'. כי יתראה אליו השם יתברך ויופיע עליו חכמת בינה מרוח קדשו. ועוד שנית כי יאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת של בית המדרש. כי יבטח שלא תמוש תורה מזרעו. זולת מה שויבן שם מזבח כי שם זובח את יצרו וקיטרו וקידשו וטיהרו לעמוד את השם גם הוא ואז ע"י כן כאשר ויעתק משם ההרה שהוא לקברות יובל באחד ההרים. כאשר יועתק מן העולם אז תלך מקדם לבית אל. כי הוא הולך קדמת בית אל הוא בהמ"ק שלמעלה. ויט שם אהלה צל וחופות מעשיו הטובים. והנה בית אל מים היא מפאת השכינה שנקראת ים. כי היא במערב שעזרתו מצד אחד. והעי הוא תל מעשיו הטובים מקדם. כמה דאת אמר לעי השדה. ועל כן ויבן שם בבית המקדש שלמעלה. מזבח להקריב נפשו על ידי השר הגדול מיכאל. ולא בלבד בשם השכינה. כי אם גם ויקרא בשם ה' השם הגדול והנורא. ומאז ויסע אברם הלוך עולה ומשיג הנגבה מקום האורה הגדולה כי על כן מנורה בדרום: