תורת משה - אלשיך, בראשית כז:א

1ויהי כי זקן יצחק כו'. היחל להסיר מלב החושב כי לא מחכמה עשה הדבר. והוא כי להיות כי אין דרך הזקן שיכהו עיניו רק על ידי הכביד עליו זקנה ושיבה שהחילו ליאסף כחותיו ולחלש חושיו. ואיש אשר אלה לו אין דעתו צלולה וקרוב הדבר לצאת דבר בלתי מתוקן מתחת ידו ע"כ לבל יאמר איש כי ע"כ היה זר מעשהו לברך את אשר שנא ה'. לכן הקדים ואמר שמה שכהו עיניו איננה הוראת אפיסת כחות וחושי' לפגום בצד מה בצלילת דעתו. רק מראות כלומר הנוגע אל הראות בלבד כי בכל השאר תמים ושלם היה כמאז. אך מה שהקדים ויקרא את עשו לא לשלול את יעקב מברכה רק להיותו בנו הגדול. וכן דרך אנשים להחל בגדול וזהו אומרו ויקרא אל עשו בנו הגדול. ומיודעו כי רשע הוא ולא יצלח לברכה גם לאשר הוא חלקו להתברך בברכה. הקדים ואמר בני כלומר המתייחס אלי כבן אל האב שיהיה כושר מה לזכותו לברכה לא תרחק ממך ואמר לו הנני. כלומר הנני כדברך ומתדמה אליך. ויאמר הנה נא זקנתי כלומר עתה כרגע בא אלי הזקנה כי חשב שאפיסות הכחות גרמה כהיית עיניו והוא ראה שלא היחלה אליו החולשה מעט מעט. רק כרגע שלא בדרך טבע לכן גזר ואמר כי מעתה הזקין כרגע ואפסו בלי הדרגה כחותיו כי אין זה רק סימן שסיליקו קרוב. וכאשר קפצה אליו הזקנה פתאום כן יקרנו במות לכן היה חפץ לברך את בניו מעתה שמא לא יפנה. וזה אומרו הנה נא זקנתי כלומר נא ברגע זקנתי. ולא קו לקו לכן לא ידעתי יום מותי כאמור לכן שא נא כליך והכן לך דרך שאני אברכך והוא כי בעון בצעו ורשעו לא תחול עליו ברכת טוב ע"כ אמר יצחק בלבו אין לו דרך להתברך כ"א בעשותו מצוה גדולה מעין הברכה והוא כי להיות ברכתו הנאה גשמית. יעשה נא כבוד אב. והטעים אותו הנאה גשמית במטעמים אשר אהב. וע"י כן יזכה לברכה ועל כן צוהו יעשה לו מטעמים. והנה לעומת זה ראה כי הלא ינגדוהו רעותיו אשר יצר את הזולת שהוא איש שדה מלסטם את הבריות בכל כלי זיין ומונע הנאותיהם. ואלה יעמדו על הברכה למנוע הנאותיו ממנו. ע"כ התחכם ויאמר לו עשה זאת איפה. והפך נא כל מעשה רשעתך לטובה כי הכלים אשר תעשה בם לסטאותך בהם תעשה מצותי זאת. וזהו שא נא כליך תליך וקשתך ובמקום אשר תעשה הרעות הוא השדה הידוע לך כד"א ויבא עשו מן השדה כי היה יודע ציד איש שדה שם עשה המצוה הזאת, וזהו וצא השדה ומעשה הרעה הוא הצידה אשר תצוד נפשות עתה צודה לי ציד כלומר מה שהיא ציד ולא מה שאינו ציד. באופן שתהפך כל הכנות רשעתך לטובה ולמען תזכה להנאות וטובות העה"ז עשה לי מטעמים שאהנם בם הנאת העה"ז ותבא לך מדה כנגד מדה וע"פ דרכנו להכינו יותר. צוהו יצוד בעצמו ולא ע"י שליח וזהו צודה לי מהטעם הכ' למעלה וכן ועשה לי מטעמים ע"י עצמך והביאה לי אתה ולא שליח. ואמר לי ג' פעמים לומר שכל פעולה משלשתן תהיה לו לשמו. ועל כל אלה לא תזכה להתברך עד שאהנה ואוכל וזהו ואוכלה. וש"ת הלא אם אחפוץ לברכך למה זה אשאל כל ההכנות האלה. לז"א בעבור תברכך נפשי והוא כי אין שפע ברבת הצדיק חל על המתברך זולתי ע"י שכינה השורה על נפש הצדיק ואז באשר ה' אתו ישתלשל ע"י נפש המברך אל המתברך:

2והנה ידע כי בעיני עשו היה רע הדבר לכן אמר אל תתמה על החפץ אם ארבה לצוותך בכל אלה כי הלא איזה דרך ילך שפע נפשי הקדושה אל נפשך הטמאה ותחפוץ נפשי לברכך כי מי יתן מטהור לטמא לכן ע"י הכנות אלה תברכך נפשי ותסכים עמי לברכך:

3או יאמר מה שלא אברכך עד שאוכל ולא מהיות המטעמים לפני הוא בעבור תברכך נפשי כי היא רחוקה ממך כמדובר לכן אחרי אכלי ותגמול חסד עמה כמאמר הלל בלכתו לסעוד שהוא לגמול חסד עם נפשו וע"י מצוה שתעשה גם עמה תתקרב בצד מה להיות מבא להשתלשל ממנה אליך ברכת טוב: