תורת משה - אלשיך, בראשית לב:יח

1ויצו כו'. ראוי לשית לב למה לא יצוה לדבר לעשו עד ישאל הוא תחלה למי אתה כו'. וגם אומרו לאמר הוא מיותר. וגם מה הנה שלש שאלת אלו. וגם היל"ל לאדוניו לעשו:

2ועוד מה צורך אומרו והנה גם הוא אחרינו. ועוד אומרו ויצו את השני כו'. למה לא כלל אותם כאחת. לומר ויצו את כל אחד מעבדיו כי יפגשך כו'. ועוד באמור אחרי העדרים לאמר. כי או' לאמר הוא מיותר ועוד אומרו ואמרתם כו' כי אחר או' ואמרתם כו' היה די יאמרו גם הנה עבדך כו' כי אמר אכפרה כו':

3לכל אחד ולא לכלם באחרונה. וכן מלת גם הוא מיותר:

4והנה דרך עבד איש המוליך מאדוניו מנחה לשר וגדול. שאם ישאלוהו האיש המקבל למי אתה ולמי אלה. לענות ולומר אני עבד לאדוני פלוני ומשלח דורון לאדוניו פלוני. אך אם לא ישאלוהו דבר. כי אם הוא יתחיל לדבר. יאמר עבדך פלוני משלח לך דורון זה. ולכן להיות חפץ יעקב להראות לעשו. כי גם בביתו היה בלתי מתנהג בשררה רק כעבד לעשו. צוה לראשון שלא לדבר פן יפגשהו וישאלהו עשו למי אתה. למען יראה שלא יענה עבד לאדוני יעקב כי אם לעבדך ליעקב שאפי' בנוגע אל עבד יעקב עם אדוניו. לא יקראהו אדוני בפני עשו כמשפט המדבר לפני המלך שלא יכנה בשם אדון אל זולת המלך על דרך מאמרם ז"ל (שבת דף נ"ו) שע"כ חייב אוריה החתי את ראשו למלך. שקרא אדוני את יואב בפני המלך. וזהו אומרו לאמר כי יפגשך כו'. שציוהו לאמר כאשר יפגשהו וישאלהו ולא מקודם. ואמר שישאל למי אתה כו'. והוא כי יחפוץ לדעת אם באומרו למי אתה. יענה לאדוני לעשו. וגם ירצה לדעת אם הוא מקדים לשלוח נכסיו לבית יצחק אביו ולא מנחה היא לו. וזהו ואנה תלך. ואם הוא דורון. ולמי אלה כלומר שאם הוא לי. הלא מה אלה לי אחר שהכל שלי. כי כל עושרו גנוב הוא אתו. וגם למה הדורון הוא לפניך ולא לפניו. כי דרך איש הבלתי מחזיק עצמו לשר וגדול ונותן דורון לגדול ממנו שהוא בידו מביאו ולא ביד עבדו. וא"כ למה אלה לפניך ולא לפניו. על כן אז תענה ואמרת. מה שאמרת למי אתה. לעבדך ליעקב. ואשר נסתפקת אם משלח לביתו או דורון הוא. הלא מנחה היא שלוחה. ולא תאמר אם הוא עבדי גם כל נשאר אצלו הוא שלי ואיך משלח מגמלא אונא. כי כל אשר לו לי הוא שלקח ברכתי. כי הנה כן הוא כי הלא גם אני. שאני עבדו שלך אני וזהו לאדוני לעשו. אלא שבוטח בך לא תקפי' כי מידך נתן לך ותמחול השאר. ועל אומרו לפניך כלו' שהיה ראויה יעקב עצמו מביא המנח' לפניו אל תחוש כי והנה גם הוא אחרינו. והוא בשום לב אל אחרינו ולא אמר אחרי. כי לא נזכר כעת זולת הא' אך אמר אם לא היה רק עדר זה היה בא אחר עדרו אך והנה גם הוא. שמרבה הגם. את מביאי מנחה כראשון המדבר והוא אחרינו של כל המביאים והנה עם כל א' מהבאים אחר כל עדר לא היה מדבר עד ישאלהו עשו. היה נראה מצות אנשים מלומדה להחניף אותו ולא כן לב יעקב. על כן ויצו גם את השני וגו' לאמר גם הם כראשון אך לא אחר שאלתו רק כדבר הזה תדברון אל עשו מיד במוצאכם אותו טרם ישאל וחזר ואמר ואמרתם גם כו'. והוא כי יאמר עשו בלבו הלא על מה שלא בא הוא במנחתו. הנה הא' אמר אלי שהוא בא אחר כל מביאי המנחה והיה נראה שהיה סמוך לאחרון אך הנה עברו כל ההולכים אחרי העדרים ועדיין יעקב איננו ואין זה רק דרך שררה שמשלח עם עבדיו. ובלתי בא ליכנע עם מנחתו ועודנו רחוק. כי נשאר שם הלילה להעביר כל אשר לו. על כן אמרתם בהגיע כלכם גם הנה וגו' לומר כאשר אנחנו בלתי בעלי שררה כי אם עבדים. גם הנה עבדך יעקב כלומר כמונו בלתי משתרר. ומה שהיא אחרינו עדיין ולא עם היותנו אחרונים הלא הית כי אמר אוליו גו'. ובזה יתישב אומרו גם. שאל"כ הוא מיותר ולא רצה שיבין עשו מתחלה שגם מהעדר האחרון היה רחוק. פן יחרה אפו מיד כי יבין הדבר לאט לו ואחר כל הפיוס יקבל באחרונה: