תורת משה - אלשיך, בראשית ד:א

1והאדם ידע את חוה אשתו כו'. הנה היה ראוי יאמר וידע את כו' ולא והאדם בה"א הידיעה. והנה אפשר כיוונו רז"ל (ב"ר פכ"א) לתרץ זה. באו' שתחלה פירש שלא להוליד בנים לגיהנם. ואח"כ ידע שאחר כ"ו דורות עתידין לקבל את התורה. ואפשר יצא להם ז"ל ממספר ר"ת של ה' תיבות אלו. משא"כ אם היה אומר וידע אדם. כי וגם אומר חוה היא מיותר. ועוד ראוי לשים לב שהראוי יאמר ותקרא שמו קין. וכן בהבל. אך באו' ותלד את קין. ואומר את אחיו את הבל. כאלו מאליהם היה נודע. שם כל אחד מטרם יצרו. הלא כמו זר נחשב. ואם על אומרה קניתי כו' נקרא קין. הל"ל תחלה ותאמר קניתי כו'. ואח"כ ותקרא שמו קין. וגם מה היה שבהבל לא אמרה דבר. ועוד ע"י מה היה הקנין שקנתה איש. ועוד אמרה קניתי איש את ה'. הוא בלתי מובן. וגם למה זה בחר בעבודת האדמה. וזה בצאן:

2אמנם הנה ידענו מרז"ל כי באיש ואשה יש השם י"ה. י' באיש. וה' באשה. כשזוכים השם ביניהם. ואם לאו נוטל הוא ית' היו"ד מהאיש. והה' מהאשה. ונשארו אש אש כו'. והנה שם זה היה בין שניהם באו' לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת. והנה בהעוותם כבר נסתלקו י' וה' מאיש ואשה. ולא נשאר מהם רק ו"ה בשם חוה. וז"א והאדם שהוא ו"ה היו ביניהם כשידע את חוה אשתו בלבד. ולא היו"ד ה"א. ולזה הוזכרה חוה. כי בה הן הב' אותיות. ע"כ ותהר ותלד את קין מפאת החסרון. והנה נולד הוא ותאומתו שהם איש ואשה. וזהו רבוי האת באו' את קין. אז אמרה הנה קניתי איש שיש בו י' בין האל"ף והשי"ן וגם את תאומתו שהיא אפה ובה ה"א. וז"א קניתי איש וגם את ה'. שהיא תאומתו שנרמזה באת. וא"כ איפה הרי השם שלם. וזהו אומר את ה'. ושיעור מאמרה קניתי איש. וגם את שהיא אשה. הרי השם שלם בד' אותיות. או יאמר והאדם ידע כו' כי הנה בעון אדם ואשתו. חששה שמא עשו פירוד בין י"ה לו"ה של שם. וכן אפשר שעל כן אמר הוא יתברך כי יד על כס יה פו' כי לא יחזירם הוא יתברך להתחבר. עד ינקם מעמלק שהוה מצד הנחש ההוא כנודע. וזה אומרו והאדם כלומר ו"ה בני חבור אותיות י"ה. היו בעבור האדם כאשר ידע את חוה אשתו. ובראותה כי ותהר ותלד בתכיפות בלי זמן עבור. ובלי חבלי יולדה. כמ"ש ז"ל (ב"ר פ' כ"ב) מה ההריון בלי צער כך הלידה. אז אמרה הנה לא נתקיים בנו ענין הרבה ארבה עצבונך והרונך כו' ואין זה כ"א שה' קבל תשובתנו. כמו שכתבנו על ותפקחנה עיני שניהם וכו'. וכן אמרו רז"ל שפתח לו פתח של תשובה. וא"כ שקניתי איש שבלי עצב ילדתי כקונה איש. יורה כי אני עם ה' וזהו את ה' שלם. ששב ונצטרף עם ו"ה שבשמי. או יאמר קניתי איש אחר העוותי. אין זה כ"א עם ה' הוא רחמים היה הדבר ולא בשם אלהים משותף. כאשר בהברא אדם ואשתו שהיה ה' אלהים. או יאמר במה שהאכלתי את אישי קניתי איש. שאל"כ היה פורש ממני ונושא אחרת ולא היה לי בן. יראה שלא מאס ה' בי. כ"א שאני עם ה'. וזהו את ה':

3והנה ב' בניה אלה היו. זה מתייחס אל עביות זוהמא וחומר. וע"כ מאליו הוא קין. כי הוא דבר קניני ממשיי. אך הבל הוא היה מתייתס אל הנפש. הבל פיו יתב' אשר נפח באפיו נפש כאדם. וזהו ענין הבל נגזר מהבל פה. וזהו את קין כו' את אחיו את הבל כו' כאלו כל אחד שמו עמו. ועל כן קין יצא ראשונה. כי תחלה פלטה הזוהמא ואח"כ העיקר. וע"כ לא הוצרכה לומר דבר בהבל. כאשר בקין. כמבקשת מאתו יתברך יצרף שמו לתקנו. ועל כן ויהי הבל רועה צאן כי היה הוא גדרו למעלה מהב"ח. רועה עליהם. אך קין לא היתה מעלתו רק על הדומם. ועובד אדמה להוציא הצומח. אך לא עלה על הבעלי חיים. והוא מאמר חכמי האמת (עיין בזוהר בראשית דף נ"ד) כי קין היה מסטרה דמסאבותה. והבל מסטרא דדכותא. ובזה יתכן דרך אחרת באומרו קניתי איש וכו'. והוא כי הלא ע"י זוהמא שהוטלה בה. נמצאו בה עירב זוהמא בקדושה. כי לא נתרוקנה הקדושה מהם לגמרי. ובכן לא היה מקום לצאת ממנה בן צדיק. כ"א כל בן מצורף עם זוהמא:

4והנה כתבנו באברהם שכדי שיצא יצחק זך. הוצרך לקחת את הגר להטיל בה מחלק שבו מזוהמת נחש ע"י היותו עדיין ערל. שהערלה מושכת הבחינה ההיא. ויצא יצחק אחר המילה משרה. מבחינת הקדושה. וע"כ ביצחק שלא היה יכול ליקחת להטיל בה בחינות זוהמא. הוצרך שתלד רבקה תאומים. ושיחלקו השתי בחינות. אחד ליעקב ואחד לעשו:

5ונבא אל הענין. והוא כי הנה חוה היתה יודעת מאד וראתה את קין. והכירה כי היה מבחינת הזוהמא ולא מעורב עם הבחינה אחרת. אז אמרה אין זה כ"א שע"י מה ששבתי בתשובה כמדובר בפסוק ותפקחנה עיני שניהם כו' קניתי איש את ה' שחילק ה' את שתי הבחינות. כל אחד בבן א' שלא יצאו מעורבין. א"כ קמתי איש שיהיה עם ה' בלי זוהמא. הוא הבל שהיה עדיין בבטנה. והיא הודתה לה' וע"כ בהבל לא אמרה דבר. כי עליו דברה כבר וכמ"ש חכמי האמת. כי קין היא יתרו והבל הוא משה שתיקן את קין ואמרה נחמתי מטומאת קין. כי הנה קנית ע"י תשובתי תקון. הלא הוא איש שהוא עם ה'. הוא האיש משה שיתקנהו. והקנין יהיה ע"י תשובה כבקודם. ובמה שיתרו נקרא איש שנאמר ויואל משה לשבת את האיש. יאמר נחמתי כי קניתי איש שהוא עם ה'. הוא יתרו שידבק אל ה'. והוא זה הבן. כי את כמו עם: