תורת משה - אלשיך, ויקרא ז:לה
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Leviticus 7:35
Open in the reader →1זאת משחת אהרן וכו' . ראוי לשים לב: (א) כי משחת אהרן ומשחת בניו ביום הקריב אותם לכהן אין כאן מקומו. כי אם בפ' שאחר זו: (ב) אומרו מאשי ה'. ולמעלה אמר מאת בני ישראל. וכן בפסוק שאחר זה. ועוד אומרו אשר צוה ה' לתת להם ביום משחו צוה. כ"א קודם המילואים בצותו על זבחי שלמי בנ"י. ועוד שאם לא ידבר הכתוב רק על מה שיעשה ביום משחו איך יאמר חקת עולם לדורותם:
2אך לזה נשית לב אל אומרו למעלה. והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו. שמשמעות לשון זה הוא. שמהראוי הי' להקטיר גם החזה המזבחה. אלא שמאישי ה' נותנו ית' לאהרן ולבניו. וכן באומרו ואת שוק הימין תתנו תרומ' לכהן יראה כן גם הוא מעין האמור בחזה. אך בפסוק שאחריהם הוא אומר. כי חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בנ"י. שיורה כי לא מאשי ה' המה לו כ"א מאת בנ"י כי היה ראוי ליאכל לבעלים. ומאתם לקרו ית' ונתנו לכהנים. והוא היפך הפסוק הראשון. ע"כ בא הכתוב השלישי ופירש ואמר כי שני זמנים הם: (א) ביום משחו אותם שבא לחנך עצמו כמדובר: (ב) מאז והלאה. והוא כי ביום החינוך היה ראוי כי גם החזה יהיה מוקטר ממש על המזבח לגבוה לשמחת החינוך. אלא שמאשי ה' משולחן גבוה מוציאו ית' ונותנו לאהרן משמחתו ית' בחנכו. אך לדורות יהיה ראוי שיהיה גם החזה והשוק לבעלים. והוא ית' לוקחו מאת בנ"י ונותנו לכהנים:
3וזה מאמרו ית' באומרו זאת משחת אהרן וכו'. לומר הלא ראית שני כתובים כמכחישין זה את זה. דע איפה כי מתנה זו היא משחת אהרן ומשחת בניו שהוא ביום החינוך. ואז הם מאשי ה' שהוא ית' נותנו ממזבחו. להיות שהוא ביום הקריב אותם לכהן לה' כמזמין קרואיו. וזהו אשר צוה ה' לתת להם ביום משחו אותם. אך מה שהוא מאת בנ"י הוא במה שהוא חקת עולם לדורותם. כי לדורות היה ראוי יאכל לבעלים. ומאתם לקחתו ונתתי לכהנים. וזהו אשר אמר למעלה לקחתי מאת בנ"י. וזהו שעל מלת אתם יש זקף קטן: