תורת משה - אלשיך, במדבר יד:א
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Numbers 14:1
Open in the reader →1ותשא כל העדה וכו'. הל"ל ותשא כל העדה את קולם מאי ויתנו. וגם החילו בעדה וצאתו בעם. אך הנה ארז"ל כי כל אחד מן המרגלים באהלו בקרב שבטו הפיל עצמו לארץ בבכי גדול ויתקבצו אליו אשתו ובנותיו ובניו אומרים לו מה זאת. והיה משיב אוי לי עליכם נשי ובנותי כי יעללו בכם הערלים ואוי לי עליכם בני איך יהרגו אתכם אז היו כל גרי ביתו בוכים. ובשמוע כל שכני איש איש מהם מיד נשאו קול בכי. נמצאו כאחד כל ישראל בכו. ואמר הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם חייכם שאני קובע לכם בכיה לדורות. ואפשר נרמז בכתוב והיא כי עדה האמורה פה היא העדה הרעה ההיא הם עשרה מרגלים ואמר כי ותשא כל העדה איש איש במקומו. ואחר החילם לנשא קול ושמעו כל בני בית מהם נשיאת קול בכייתם בדבתם רעה מיד שתקו הם כי עשו מערמה בל יראה שהם עושים הרעה כ"א שיראה שלא עשו רק סיפור מה שראו אלא שהמון העם התפעלו ובכו בקולי קולות. כדי שהרואים בראות אותם שותקים וכל המון בקול בכי לא יאמרו שהם העושים. וזהו ויתנו קולם כי קולם שלהם נתנו איש איש לבני אהלו וכל שבטו וזה ויתנו את קולם העדה אל כל אשר אתם שבכו במקומם. וכן היה וז"א ויבכו כי כל כונתם לא היה לבכות הם אלא להבכו' את העם. ולא נשאו קול רק לשמה' יראו וכן יעשו. ומה גם לאומרים שכל כונתם לא היה רק לבלתי הפסיד השררה אך לא פחדו המה כ"א להראות לעם. על כן אמר ותשא כו' ואז ויתנו את קולם להמון כי זה היה ענין כוונתם. ואז קבע הוא ית' בכיה כי מאז נגזר ויבכו העם תמיד בלילה ההוא: