בית יוסף, חושן משפט ריד:כ

1המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית סתם או רפת בקר וכו' משנה בפרק המוכר פירות (בבא בתרא ד' צח:) המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית וכן המקבל מחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו בונה ד' אמות על שש דר"ע רבי ישמעאל אומר רפת בקר הוא זה והרוצה לעשות רפת בקר בונה ד' אמות על ו' בית קטן ו' על ח' גדול ח' על י' טרקלין י' על י' רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו. ובגמרא רפת בקר מאן קתני לה איכא דאמרי ר"ע קתני לה וה"ק אע"פ שרפת בקר היא פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר ואיכא דאמרי רבי ישמעאל קתני לה וה"ק שהרוצה לעשות רפת בקר עושה ד' אמות על ו' תנא וקנתיר י"ב על י"ב מאי קנתיר תרביץ אפדני. ופר"ש בית חתנות לבנו. שלקח אשה ודרך האב לעשות לבנו יציע קטן סמוך לביתו: בית קטן ו' על ח'. הרוצה לבנות בית קטן לחבירו לכל הפחות וכגון דא"ל עשה לי בית סתמא ויד הבונה על העליונה לעשות לו פחות שבבתים הואיל ולא פירש כמה יעשהו קטן לכל הפחות ו' על ח' דכיון דלא א"ל בית חתנות אלא בית סתמא לעצמו קבעי לה וצריך להיות גדול מבית חתנות וה"ה למוכר מקום לחבירו לעשות לו בית דצריך ליתן לו קרקע ו' על ח': גדול ח' על י'. וכגון שפירש לו עשה לי בית גדול: טרקלין. למושב שרים עשוי ולא לתשמיש הילכך מרובע בעינן: רומו כחצי ארכו וכו'. אכולהו קאי והיינו בית חתנות שהוא ד' על ו' רומו ה' דהיינו חצי ארכו וחצי רחבו בבית קטן ז' וט' בבית גדול וי' בטרקלין: תרבץ אפדני. חצר גדול שעושין שרים בתוך אפדני שלהם ועל שם שמרביצים אותו תמיד במים להשכיב האבק קרי ליה תרבץ וז"ל הרמב"ם בפכ"ה מה"מ המוכר מקום לחבירו לעשות בית או רפת בקר וכן המקבל מחבירו לעשות בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו עושה לו ד"א על שש מכר לו בית גדול עושה ח' על י' מכר לו מקום טרקלין עושה י' על י' תרבץ של חצר י"ב על י"ב ורום כל בית ובית בחצי ארכו ובחצי רחבו וכתב ה"ה פירוש המשנה לדעת המחבר כדעת ן' מיגש דהך סיפא דבית קטן אליבא דר' ישמעאל ואין הלכה כמותו לגבי ר"ע ודין רפת בקר ללישנא קמא דגמרא מפורש היא שאפי' ר"ע מודה שהוא ד' על (ד') [ו'] אף ללישנ' בתרא אע"ג דר' ישמעאל היא לא חזינן בהדיא דפליג ר"ע ומש"ה קי"ל הכי ויש מפרשים פירושים אחרים וזה עיקר עכ"ל. וז"ל הר"ן בית קטן שש על ח' פר"ש דהך בבא ר' עקיבא קתני לה דנהי דאמר ברישא ד' אמות על שש התם במפרש בית חתנות שהוא קטן משאר בתים אבל באומר בית סתם לא משמע לבית חתנות אלא לעצמו ולפיכך עושה ו' על ח' נמצא עכשיו לדידן דקי"ל כר"ע בית חתנות ארבע על שש בית סתם ו' על ח' אבל הרא"ש פירש דהך סיפא דבית קטן רבי ישמעאל קתני לה לפי שאין חילוק כלל בין בית סתם לבית חתנות ור"ע ס"ל דתרווייהו ד' על ו' וא"ל ר' ישמעאל רפת בקר היא זו אלא אין לך בית קטן פחות מו' על ח' ולא תיקשי לך לההוא לישנא דאמרי' בגמ' דרפת בקר ר"ע קתני לה היכי מפסקין למתני' פסקי פסקי דרפת בקר ר"ע ובית קטן ר' ישמעאל דלאו קושיא היא דכי אמרינן דר"ע קתני לה ר' עקיבא מודה בה אמרינן וה"ק רבי ישמעאל לרבי עקיבא רפת בקר היא זו שאתה מודה שהרוצה לעשות רפת בקר עושה ד' אמוח על ו' וכיון שכן בית קטן שש על ח' ונקטינן כי ההוא לישנא דבתרא הוא דרפת בקר אפילו ר"ע מודה בה אלא דס"ל דלפעמים אדם עושה דירתו כרפת בקר ונמצא עכשיו לפי פירוש זה דלדידן דקיימא לן כרבי עקיבא דבין בבית חתנות בין ברפת בקר בין בבית סתם עושה ארבע אמות על שש וכן פסק הרמב"ם בפרק כ"א מהלכות מכירה ומיהו דוקא במוכר מקום לחבירו לעשות לו בית אי נמי במקבל לעשות לו בית דכל שבא לבנות בתחלה בבציר מד"א על שש אמות לא טרח אבל המוכר בית לחבירו סתם נותן לו בית של ד' אמות על ד' אמות דכיון דבית מיקרי כדאמרינן בריש סוכה (ג.) דכל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות אינו בית דאלמא בד' אמות הוי בית אין לו ללוקח אלא פחות שבבתים דהא קיי"ל נמי מראהו נפול וכן דעת רבינו האי גאון זל בספר המקח עכ"ל. והסברא הראשונה שכתב רבינו נראה שהיא כדברי הרמב"ם ובמקום מה שכתוב בספר רבינו ארבע אמות על ארבע אמות צ"ל ד' אמות על שש: ומ"ש שי"א דרפת סגי בד' על ד' ובבית סתם צריך שיהיה ו' על ח' א"א ליישב גירסא זו דהא ליכא למ"ד דרפת בקר הוי ד' על ד' ולכן נראה להגיה גם פה ארבע אמות על ו' ולא בא לחדש בסברת י"א אלא דבית סתם ו' על ח' וכפירוש רשב"ם ובית חתנות לפי פירוש זה כבר נתבאר שהוא ד' על שש ומפני זה לא הזכיר רבינו לפירוש זה שיעור בית חתנות לפי ששיעורו כשיעור שהזכיר לפירושא קמא: