ברכת אשר על התורה, דברים כא:ט

1רש"י ד"ה ואתה תבער, מגיד שאם נמצא ההורג וכו'. הגמרא במסכת כתובות (לז ע"ב) לומדת דין זה - של הורג שנמצא לאחר שנתערפה העגלה, שאין בית דין פוטרין אותו - מהפסוק "ולארץ לא יכֻפר לדם אשר שֻׁפך בה כי אם בדם שֹׁפכו", ולא מ"ואתה תבער הדם הנקי" (במדבר לה, לג). תוספות שם (ד"ה ואחר כך) מקשים מדוע רש"י בפירוש החומש שינה, ומתרצים שהגמרא למדה שהכתוב "ואתה תבער" בא להקיש שופכי דמים לעגלה ערופה שמיתתן בסייף, מתבאר כמאן דאמר שחנק חמוּר (ראה סנהדרין נב ע"ב), ורש"י פירש כמי שסובר שחנק קל, ולשיטה זו רוצח שמיתתו בסייף נלמד מ"נקם ינקם", ואם כן הפסוק "ואתה תבער הדם הנקי" מיותר עבור הלימוד שאם נתערפה העגלה ואחר כך נמצא ההורג - אין פוטרין אותו. והכתוב "ולארץ לא יכֻפר" נדרש כשיטת רבא במסכת כריתות (כו ע"א), שמביאים עגלה ערופה אף על פי שעבר יום הכפורים. (תש"ה) וראה תירוצו של רשב"ץ שם.

2רש"י ד"ה ואתה תבער, ...והוא הישר בעיני ה'. ע"כ. כששאלתי את שכני ר' בנציון קריגר שי', למה אין רש"י מבאר כאן את התיבה "הישר", וכפי שאינו מפרשה למעלה (יג, יט), ושלא כמו (ו, יח; יב, כח), שם אכן הוא מפרשה, אמר לי, והרי רש"י מפרשה - "והוא הישר", כלומר הריגת הרוצח גם אחרי עריפת העגלה הוא "הישר", אך דבריו לא נראו לי, שכן לעניות דעתי לא סביר להסב את הציווי על עשיית הישר על מקרה ספציפי כל כך. בדיקת דברי רש"י העלתה שבדפו"ר הגירסה היא: "והוא הישר והטוב", כלומר אכן מדובר פה בגדרי "ועשית הישר והטוב". (פ' שופטים תשמ"ח)

3וראה מה שכתבתי למעלה (יט, יג). (פ' שופטים תשנ"ג)

4וראה "דעת מקרא" על אתר שכתב: רוצה לומר, אם תעשה הישר בעיני ה', לא ישפך דם נקי בארצך וכו'. (פ' שופטים תשס"א)

5בסעודת בר־המצוה של חננאל שי' דיברתי על דיני ברכת "ברוך שפטרני מעונשו של זה", נוסחה, טעמיה וזמנה, דברים שכבר אמרתי בהזדמנות אחרת (בבר־המצוה של אריאל שי'. ראה ספר במדבר, סוף פרשת שלח־לך), והוספתי כי לפי שני הטעמים המובאים ב"מגן אברהם" ("שולחן ערוך" אורח חיים רכה, ב. האחד - שעכשיו נפטר האב מעונשו של בנו. והאחר - עד עתה הבן נענש בעוון האב, וממילא יש עונש גם על האב שבנו ייענש על ידו, ומעתה שוב אין הבן נענש בעוון האב, וממילא נפטר האב מעונש של גרמא), ראוי היה שיברך האב ברכת "ברוך שפטרני" גם בבת מצוה!

6תשובה לשאלה זו מצאתי כששבתי למקור הדין במדרש בראשית רבה (סג, י): "אמר רבי אלעזר: צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה. מכאן ואילך צריך שיאמר, ברוך שפטרני מעונשו של זה".

7בעל "מתנות כהונה" מבאר שם: "להטפל וכו' - לטפל עמו, ללמדו תורה ומצוות. ע"כ. כלומר אין מדובר בטיפול ברווחת הילד, בדאגה לצרכיו הפיזיים וכדו', אלא בדבר מסוים מאוד שאינו שייך אלא אצל בנים - לימוד תורה, וממילא שייך לברך רק אצלם, כי טעם הברכה הוא - איני מחוייב עוד ללמדו תורה.

8כללו של דבר, גדול אתה עכשיו, חננאל, לא אביך נענש בגללך ולא אתה בגלל אביך, וללמוד תורה אתה חייב בעצמך. ברכתנו - של סבתא ושלי - שתלך בדרך טובים ותלמד תורה - הרבה הרבה תורה ודרך טובים טובים, לאושרך, לתפארת הוריך והמשפחה הגדולה כולה. (פ' שופטים תשנ"ב) באשר לאמירת הברכה בשם ומלכות (שאלה שנידונה בספר במדבר, סוף פרשת שלח־לך) כתב הרב שלמה אבינר שי' באחד מגיליונות פרשת השבוע: הרבה נהגו לא לברך בשם ומלכות כי ברכה זו אינה מופיעה בגמרא אלא במדרש (פסקי תשובות רכה אות ה) והעידו שה"חזון איש" אמר שאין אומרים בשם ומלכות (דינים והנהגות ממרן ה"חזון איש" עמ' נב) וכן הגאון רבי משה פיינשטיין (שו"ת דברי חכמים עמ' עז), אלא הרבה גדולים הורו לברך בשם ומלכות על פי הגר"א, ובכללם: מהרי"ל דיסקין, הגאון רבי שמואל סלנט, הגאון רבי צבי פסח פראנק והגאון רבי שלמה זלמן אויערבך. וכן הברכה מופיעה בשם ומלכות בסידור "עולת ראיה" (ח"א עמ' שיב). ואמר הגאון רבי יעקב קמינצקי דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ויש לכל שיטה על מי לסמוך (ועיין גאון ההוראה על הגאון רבי צבי פסח פראנק ח"ב עמ' 135, ועלהו לא יבול ח"א עמ' קכ). הערת ר' זאב נוימן שי': ועיין עוד בספר "שלמי שמחה", פסקים של הגרש"ז אויערבך (פרק ק עמ' תרלח ואילך).

9בת־מצוה של רחלי שתח'

10דבר מרכזי בפרשת השבוע שלנו הוא הדרישה לאמת (ולא לסתם דברים). הדרכה זו באה כבר בפרשת ראה בהקשר של הנהגת הדיינים בבתי הדין: "ודרשת וחקרת ושאלת היטב" (למעלה יג, טו), ובפרשת שופטים בהקשרים שונים: בתחילה, במסגרת הציווי על מינוי שופטים ושוטרים בא ציווי כללי "צדק צדק תרדֹף" (טז, כ), לאחר מכן בדין עובד עבודה זרה: "ודרשת היטב והנה אמת" (יז, ד), במצוות השמיעה לסנהדרין "ודרשת והגידו לך" (יז, ט), וכן "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (יז, יא), ולבסוף, בדין עדים זוממים "ודרשו השֹּׁפטים היטב" (יט, יח).

11חזקה שתעשי כן ותביאי הרבה נחת להורים, לסביך ולסבתותיך, לאחיך ולאחיותיך. (א' דראש חודש אלול תשס"א)

12שבע ברכות של נתנאל וחיה שי'

13בהזדמנות חגיגית זו אבקש לומר לנתנאל ולחיה שי' ולכולכם דבר חשוב. כד הוינא טליא, חונכנו על זהירות מפני חילול השם ושמירה על שמה הטוב של המשפחה. הדרכה זו שגורה היתה בפי אבא ואמא הי"ד. ב"ה הקימונו משפחה חדשה, וזכרנו דברים אלה, ובא הזמן שאמרו לבנים (לרבות הבנות): אתה בנו של..., ואחר כך גם: אתה הנכד של..., ובא הזמן שזכינו לשמוע: אתה האבא של..., וגם: אתה הסבא של..., וב"ה תמיד בהקשר חיובי. נתנאל וחיה, אתם הראשונים להקמת דור חדש במשפחה זו. תפילתנו שגם עליכם יאמרו: אבא של..., סבא של... ותהיה בריתכם ברית מלח עולם, כדברי רש"י (במדבר יח, יט): "ברית... בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים". (פ' שופטים תש"ס)

14פרשת כי תצא היא הפרשה הגדושה ביותר במצוות בכל התורה (שבעים וארבע מצוות לפי מנין המצוות של הרמב"ם), ובעוד פרשת שופטים מוקדשת לענייני הציבור ומנהיגיו (שופטים, שוטרים, מלך, כהנים, לויים, נביא, זקני העם וזקני העיר) פרשתנו עוסקת בעיקר במצוות המוטלות על הפרט בכמה ממעגלי חייו.