ברכת אשר על התורה, שמות יב:כב

1"אזוב" . זכורני שבילדותי תרגמנו - moos (=טחב). נזכרתי בזה בראותי רש"י המעיר "מין ירק שיש לו גבעולין", והרי זה ההיפך של התרגום הנ"ל. בדקתי בתרגומים שבידי - רש"ר הירש Joop, וכן בתרגומים בצרפתית. שאלתי את ר' יהודה פליקס שי' והוא הסביר לי שמן הסתם בקשו את הצמח הנמוך ביותר: אזובי הקיר ועוד. מכל מקום, היפנה אותי לרס"ג המתרגם "צעתר" (=זעתר שאנו אוכלים), ולדעתו אכן זהו. (פ' בא תשנ"ח)

2וכך גם מביא ר' עמוס חכם ב"דעת מקרא". (פ' בא תשס"ב)

3רש"י ד"ה ואתם לא תצאו וגו', מגיד שמאחר שניתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע וכו'. ושאלני יאיר שי', כיצד ידע להבחין בין בכור לשאינו בכור, אבל לא ידע להבחין בין צדיק לרשע. וראה "שפתי חכמים" (אות ת) שאין מדובר כאן במשחית מצרים וכו', אך אין זה מתקבל, כי אם כן, מה זה בא כאן. ולפי שעה אין לי תשובה. (פ' בא תשמ"ז)

4ולכאורה יש להקדים ולשאול, למה קורא למכֶּה משחית, והרי זה הקב"ה בעצמו, כאמור "ועברתי בארץ מצרים" - אני ולא מלאך. ולמה הכתוב קורא לו לה' משחית (כג)? (פ' בא תשנ"ו) וראה רבנו בחיי לפסוק כג שהקב"ה בכבודו ובעצמו רצה לעשות הנקמה ולכן לא נתן למלאך המשחית רשות לבא אל בתי המצרים, וכיון שבשעת המכה היו המשחיתים סובבים בעיר, הוצרכו ישראל לאות הדם שימנע מהמשחית להיכנס.