ברכת אשר על התורה, שמות יב:לא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 12:31
Open in the reader →1"קומו צאו מתוך עמי... ולכו עבדו את ה' כדברכם". בעוד שמן הרישא אפשר להבין, שפרעה מדבר במתן חופש מוחלט ואפילו בגירוש (וראה ר' עמוס חכם ב"דעת מקרא"), הרי שמן הסיפא משמע שמדובר במתן חופשה לשלושה ימים לשם הקרבת קרבנות. מסתבר שלשון אמביוולנטית ("דיפלומטית") שממנה יכול כל צד להבין מה שהוא רוצה, אינה המצאת בני דורנו. (פ' בא תשנ"ו) וראה מש"כ למעלה (ג, יח).
2רש"י ד"ה ולכו עבדו את ה' כדברכם, הכל כמו שאמרתם... ומהו כאשר דברתם? "גם אתה תתן" וכו'. לכאורה היה מוטב לציין ד"ה כאשר דברתם, שהרי את זה רש"י בא לפרש. וראה איך כתב ר' יצחק לוי בחומש רש"ר הירש. (פ' בא תשמ"ז)
3לגופו של ענין, לכאורה מדבר פרעה עדיין בחופשה של ימים ספורים, ואילו בחופש חירות מדובר רק בליל ט"ו בניסן. (פ' בא תשנ"ו)
4רש"י ד"ה גם אתם, הגברים, "גם בני ישראל", הטף. ע"כ. ולא ידעתי למה לא יפרש בפשטות - "גם אתם" - משה ואהרן (כלומר, אינו מגרש את המנהיגים בלבד), "גם בני ישראל" - כמשמעו. ואילו הטף משתמע מקל וחומר מן ההמשך - "גם צאנכם... כאשר דברתם". (פ' בא תשמ"ט)
5ואולי לא רצה רש"י בק"ו שכזה. אך מכל מקום קשה לי, היכן הנשים שבזכותן נגאלו אבותינו ממצרים, והכתוב אינו מזכירן? (פ' בא תשנ"ח) וראה "משכיל לדוד" שאין לפרש "גם אתם" על משה ואהרן עצמם, שכן משה ואהרן היו יוצאים כל שעה ושעה כפי שרצו ואין מוחה בידם, ולא היה צריך לתת להם עכשיו רשות. ובמכילתא דרשב"י נאמר: "אתם" - אין לי אלא אתם, גרים ועבדים מנין? תלמוד לומר: "גם אתם", "גם בני ישראל" - לרבות נשים וטפלין.
6"וברכתם גם אתי" . ולא ידעתי, מה "גם" זה בא לרבות, כלום עליהם לברך עוד מישהו? וכן להלן "וגם צדה לא עשו להם" (לט) תמוה, שהרי גם שם אין לראות ריבוי כלשהו. (פ' בא תשנ"ג)
7למעלה (י, כה) כותב ראב"ע (בפירושו הקצר): יש אומרים שנתן להם (זבחים ועולות) בצאתם, וזה טעם "וברכתם גם אתי", אך משום מה אינו חוזר על כך כאן, והרי כאן מקומה של הערה זו. (פ' בא תשנ"ד) ורמב"ן פירש: כאשר תזבחו לה' אלהיכם כאשר דברתם ותתפללו על נפשותיכם, שלא יפגע אתכם בדבר או בחרב, תזכירו גם אותי עמכם. ורשב"ם פירש: לכו וגם תברכו אותי בלכתכם. וב"דעת מקרא" פירשו: לשון קצרה, וכוונתה: מברך אני אתכם 'לכו לשלום!', ברכו גם אותי. אלא שמתוך גאוותו, או מתוך צערו, לא פירש פרעה בפיו ברכה לישראל והבליעה ברמז. ולהלן (לט) על המילים "וגם צדה" כתב רס"ג: עד שאפילו צדה.