ברכת אשר על התורה, בראשית א:יא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 1:11
Open in the reader →1רש"י ד"ה תדשא הארץ דשא עשב. לשון רש"י בדיבור זה קשה, ובמיוחד צריך ביאור הקטע: ואין לשון למדבר לומר דשא פלוני וכו'. (פ' בראשית תשנ"ד)
2דומה שהכוונה לומר, אי־אפשר לומר דשא פלוני וכו'. ואכן הלשון של רש"י מוזר. (ב' דחוהמ"ס תש"ס, הולידיי אין, חיפה)
3רש"י ד"ה עץ פרי, שיהא טעם עץ כטעם הפרי. ע"כ. משום מה חשבתי שלשון זו שמורה לאתרוג (ויקרא כג, מ - מס' סוכה לה ע"א). (פ' בראשית תש"ס) אחרי החטא לשון זו שמורה לאתרוג, אך לכתחילה היתה צריכה להיאמר בכל העצים (מהרב איתן שנדורפי שי').
4רש"י ד"ה עץ פרי, ...והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ עץ 'עושה' פרי ולא 'העץ פרי', לפיכך כשנתקלל אדם על עונו, נפקדה גם היא על עונה ונתקללה. ע"כ. וקשה שהנה רש"י מיחס כאן לארץ רצון וגם בחירה משלה, שאלמלא כן, הרי אין מקום לענישה. ועוד, שלא נענשה מיד אלא מעין "ביום פקדי ופקדתי", וגם זה תמוה. ולבסוף, כלום זה היה טוב כל כך, אלו אפשר היה לאכול גם את העץ (שאם לא כן, מה ענין יש בטעמו? ואם כן, למה נענשה הארץ - האדמה? (פ' בראשית תשנ"א, תשנ"ח) וכתב הלבוש שאכן אין בחירה לאדמה הגשמית, אבל ישנם כח ומזל הממונים עליה מלמעלה ולהם יש בחירה. וביפה תואר כתב שלא נתקללה הארץ מיד אחר חטאה, כדי שלא ינזק האדם הניזון מגידוליה, אבל אחר שחטא גם האדם, נענשו יחדיו. ועיין בספר אורות התשובה להגרא"י קוק פרק ו פיסקא ז, ובהקדמת הרב יעקב הלוי פילבר לאורות התשובה.
5רש"י ד"ה אשר זרעו בו, הן גרעיני כל פרי שמהן האילן צומח כשנוטעים אותו. ע"כ. אין כאן אבחנה בין זריעה ונטיעה, וקשה לתאר שרש"י לא ידע ההבדל. (פ' בראשית תשנ"ח)
6וקרוב לוודאי שיש כאן שיבוש. (פ' בראשית תשס"ו)