ברכת אשר על התורה, בראשית א:יד

1רש"י ד"ה יהי מארת, חסר וי"ו כתיב, על שהוא יום מארה ליפול אסכרא בתינוקות וכו'. ראה הערה 45 בחומש "תורת חיים" שכוונת רש"י לחסרון הוי"ו הראשונה, שכן חסרון הוי"ו שבלשון רבים אינו מעלה ואינו מוריד. ונראה שבזה מיושבת השאלה, למה אין כל הערה באשר לחסרון הוי"ו בתיבה "למאורת" שבפס' הבא (באשר לחסרון הוי"ו בתיבה "המארת" שבפס' טו ר' להלן).

2ולכאורה היה רש"י צריך גם לשאול באשר ללשון הרבים, שהתיבה "יהי" שבכאן אינו הולם את לשון הרבים של "מארת". והנה מעיר כאן "גור אריה" שלשון יחיד זה בא לרמוז לכך שהתיבה "מארת" אכן נדרשת כלשון יחיד. ראה הברייתא על תעניתם של אנשי המעמד על אסכרא שלא תיפול בתינוקות, שקטע ממנה מביא רש"י כאן, והיא במס' תענית כז ע"ב.

3גם קשה ללשון רש"י "על שהוא יום מארה" - מיהו או מהו "שהוא" זה, והרי קשה להניח שכוונת רש"י ליום הרביעי שבבריאה שעדיין אינו מוזכר. (פ' בראשית תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ו - תשנ"ט)

4רש"י ד"ה להבדיל בין היום ובין הלילה, ...אבל בשבעת ( נ"א בשלושת) ימי בראשית שמשו... יחד וכו'. ולענ"ד ברור כי הנוסח האחר (בשלושת) הוא הנכון, וכנראה התחלפו זי"ן בגימ"ל. אבל ראה אצל ר' אברהם ברלינר בליקוטים.

5שם. ...יחד בין ביום ובין בלילה. ע"כ. ולפי גירסת רא"ם ועוד: "זה ביום וזה בלילה", והמעיר בחומש "תורת חיים" מציין (הע' 51) "וגרסא זו ניחא יותר", ולא מובנת לי הערתו, שהרי זה סותר את הרישא של הדיבור. (פ' בראשית תשנ"א, תשנ"ג)

6אבל ראה דברי רש"י למעלה (ד): "...וקבע לזה תחומו ביום וזה תחומו בלילה". ור' מלכה של תורה. (ב' דחוהמ"ס תש"ס, מלון הולידיי אין, חיפה)

7רש"י ד"ה והיו לאתת, כשהמאורות לוקין, סימן רע הוא לעולם וכו' (סוכה כט ע"א). הפס' שבנביא (ירמיה י, ב) אינו מראה, אם אמנם זה סימן אובייקטיבי, או שמא צילום המציאות, כלו' האנשים קושרים תופעות שליליות המתרחשות עם ליקויי המאורות. (פ' בראשית תשנ"א, תשנ"ח)

8ברם, אחרי ליקוי שמש כמעט טוטאלי בשלהי דקייטי השנה באו רעש אדמה קשים בתורכיה, ביוון ובטייוואן שבכל אחד קרבנות אדם רבים ונזקים עצומים. (ב' דחוהמ"ס תש"ס, מלון הולידיי אין, חיפה)