ברכת אשר על התורה, בראשית מח:כב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 48:22
Open in the reader →1רש"י ד"ה ואני נתתיך לך, לפי שאתה טורח... וגם אני נתתי לך נחלה שתקבר בה וכו'. וצריך לדעת, למה לא נתן לו להקבר במערת המכפלה אף הוא. (פ' ויחי תשנ"ו) ובשמות רבה (כ, יט) דרשו: "השבע השביע" (שמות יג, יט) - הוא נשבע להם שאין בלבו עליהם, והם נשבעו לו שאין בלבם עליו, אמר להם, בבקשה מכם אחי, משכם גנבתם אותי, החזירו את עצמותי לשכם.
2באשר לעצם ההפליה לטובה היא חזרה על הפלית כתונת הפסים ראה דעת זקנים מבעלי התוספות על אתר שכתב: עכשיו שהיה מלך לא היו מתקנאים, שהדין לכבדו מפני כבוד המלכות. (פ' ויחי תשס"ב)
3אך לכאורה קשה מכאן על האמור למעלה (מז, כט רש"י ד"ה חסד ואמת) - אם אמנם נתן יעקב ליוסף את שכם על שום הטירחה בדבר קבורתו בארץ, מה חסד של אמת לפי הגדרת רש"י יש כאן? ואגב, עתה קשה לי, למה אין חסד של אמת במתן בסתר? וכמו שכתבתי שם. (פ' ויחי תשס"ג) ור' משכיל לדוד שם שיעקב ביקש מיוסף בתורת חסד של אמת, ולאחר שקיבל יוסף על עצמו ונשבע על הדבר, אז נתן לו יעקב שכרו את העיר שכם.
4רש"י ד"ה שכם אחד על אחיך, שכם ממש וכו'. אף שאפשר לפרש "שכם" מלשון חלק, המקרא שקברו את יוסף בשכם מכריע שהכוונה לעיר שכם. ומעניין שאונקלוס סותם ומתרגם "חלק", ואלו יונתן בן עוזיאל מפרש: "תקרתא דשכם". (פ' ויחי תשנ"ו)
5רש"י ד"ה בחרבי ובקשתי, כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם, נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם, וחגר יעקב כלי מלחמה וכו'. וקשה לי, והרי למעלה (לה, ה) נאמר "ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם". (פ' ויחי תשמ"ז)
6ואם "חתת אלהים" משום כלי המלחמה שחגר יעקב, כדברי רש"י כאן, הרי אין זה כי אם חתת יעקב. (פ' ויחי תשנ"א)
7ולכאורה צ"ל שאכן נתכנסו וכו', ורק אחר כך היתה "חתת אלהים על הערים" וגו'. ואולי נרמז דבר זה בלשון הכתוב (שם) "ולא רדפו אחרי בני יעקב", כלו' אמנם נתכנסו כדי לרדוף, אך לא רדפו משום שאחר התכנסותם היתה חתת אלהים וכו', וכך נראה נכון. (פ' ויחי תשנ"ב)
8ור' מה שכתבתי למעלה (לד, ל). (פ' ויחי תש"ס)
9רש"י ד"ה אשר לקחתי מיד האמרי, מיד עשו שעשה מעשה אמורי (בראשית רבה צז, ו). דבר אחר וכו'. ראה ספר זכרון שזה לפי הפירוש השני שפירש רש"י, ששכם אחד היא הבכורה - שיטלו בניו שני חלקים בארץ ישראל (שהרי יעקב לקח מעשו את הברכות ואחר־כך אמר לו יצחק "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם" (כח, ד) ובזה זכה יעקב בחלק ארץ ישראל שהיה מגיע לעשו), אבל לפי הפירוש הראשון שהכוונה לעיר שכם שתנתן ליוסף כחלק נוסף, יהיה פירוש "מיד האמרי" - מיד תושבי ארץ כנען שנקראו "אמריים". (פ' ויחי תשמ"ה)