ברכת אשר על התורה, ויקרא יב:ח
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 12:8
Open in the reader →1רש"י ד"ה אחד לעלה ואחד לחטאת, לא הקדימה הכתוב אלא למקראה וכו'. כלומר הקדמת העולה לחטאת בפסוקנו היא לצורך הקריאה והלימוד בתורה בלבד, אבל למעשה - "זה בנה אב לכל חטאות, שיקדמו לעולה הבאות עמהן" (זבחים צ ע"א). ועדיין יש לשאול: מה עניין לכתוב להקדים עולה לחטאת לצורך הקריאה והלימוד בלבד? (פ' תזריע מצורע תשנ"ו) ואכן תוספות שם תמהים על פירוש רש"י ושואלים: מה עניין הקדימה במקרא אם לא לחידוש דין? ולכן מביאים את פירושו של רבנו חיים הכהן, ש"למקראה" פירושו: לקריאת שם, שגזירת הכתוב היא שהיולדת צריכה להקדיש את העולה לפני החטאת, אף־על־פי שבשאר חטאות הבאות עם העולות מקדישים תחילה את החטאת. עיין שם.
2את צרעת הבתים ואת צרעת הבגד קשה לתאר בימינו, שכן עיון בפרטי הדינים של נגעי בתים ובגדים מראה כי סגנון הבניה ותעשיית הביגוד של ימינו, עושה הלכות אלו לדברים שאינם מעשיים. והרי מעט מפרטי ההלכות (ראה מסכת נגעים פרק יב): בנגעי בגדים - העורות והבגדים הצבועים בידי אדם - אינם מיטמאים בנגעים. ובנגעי בתים - בית שיש בו פחות או יותר מארבע זוויות - אינו מיטמא בנגעים, אם אחד מכתלי הבית מחופה מבפנים בשיש או בלבנים - אין הבית מקבל טומאת נגעים, אין בית מיטמא בנגעים אלא אם כן היו כל שלושת הדברים - אבנים, עצים ועפר - בכל אחד מכתליו, בשעה שנולד בו הנגע, ועוד. דומה שיש כאן כר נרחב לבעלי הגות. (פ' תזריע מצורע תש"ס) וראה סנהדרין (עא ע"א) שם מובאת שיטה הסוברת ש"בית המנוגע - לא היה ולא עתיד להיות. ולמה נכתב? דרוש וקבל שכר". (הערת ר' גרשון באס שי')