ברכת אשר על התורה, במדבר כז:ב

1רש"י ד"ה לפני משה ולפני אלעזר, מגיד שלא עמדו לפניהם וכו'. תמוה ניסוח דברי רש"י: מגיד שלא עמדו וכו'. מאי הוה אמינא שמעשה בנות צלפחד יהיה לפני שנת הארבעים? והרי: (א) לא היתה השאלה־הבעיה רלוונטית? (ב) ודאי לא נאמר "אין מוקדם ומאוחר" בלא כל סיבה, וכאן לכאורה אין סיבה שכזאת. (פ' פינחס תשנ"א) וראה "באר מים חיים". לדבריו, באה התורה להדגיש שעד שלא מת אהרן לא דברו בנות צלפחד כלום, באמרן שבודאי תתבטל הגזרה שנגזרה על משה ואהרן במי מריבה, ומשה יכנס עמהם לארץ והוא ינחילם אותה ואז יקרבו להגיש משפטן אליו. אמנם כיון שמת אהרן קרבו אל משה כי אם לא עכשיו אימתי.

2שם. ...דברי רבי יאשיה. אבא חנן משום רבי אלעזר אומר וכו'. נדיר למדי שרש"י יזכיר שמותיהם של חכמים שחולקים בעניין מסוים, ולא ידעתי, אימתי יעשה כן ואימתי לא, גם כשמביא יותר מדעה אחת שבדברי חז"ל. (פ' פינחס תשמ"ט)

3והנה גם בפסוק הבא (ד"ה והוא לא היה וגו') בא איזכור שמות החכמים. (פ' פינחס תשנ"ד)

4ועלי לסיים את העיון בספרו של ניסים אליקים "שיטתו הפרשנית של רש"י" שנדרש לשאלה זו ומאריך בה (עמ' 101), התחלתי וטרם אסיים. (פ' פינחס תשנ"ו)

5שם. ...אלא סרס המקרא ודרשהו וכו'. כאן אין רק סירוס, כלומר שינוי מקום מילים בפסוק, אלא גם שינוי ו"ו־החיבור. ודומה שכבר שאלתי מי רשאי לפרש בעזרת כלל זה. (פ' פינחס תשנ"ח)

6באשר ל"רשות" לפרש בעזרת "סרס המקרא" אישר לי ר' משה ארנד שי' בימים אלה, כי כל אחד רשאי לפרש בזה, כל עוד אין זה משנה לעניין הלכה. (פ' פינחס תש"ס) וראה מש"כ בספר ויקרא (א, טו).