ברכת אשר על התורה, במדבר לא:כג
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 31:23
Open in the reader →1רש"י ד"ה אך במי נדה יתחטא, ...ורבותינו דרשו מכאן, שאף להכשירן מן האיסור הטעין טבילה לכלי מתכות, ומי נדה הכתובין כאן, דרשו - מים הראויים לטבול בהם נדה וכו'. כלומר בנוסף לגיעול המכשיר את הכלים מן האיסור הבלוע בהם, יש צורך גם בטהרה, בהזאת אפר פרה אדומה כדי לטהרם מן הטומאה. ואף כלים חדשים של גוי חייבים טבילה כשישראל קונה אותם, לפי שיצאו מטומאת גוי ונכנסו לקדושת ישראל, כמבואר במסכת עבודה זרה (עה ע"ב). (פ' מטות תשנ"ב)
2רש"י ד"ה תעבירו במים, מטבילן ודיו, ודוקא כלי מתכות. ע"כ. כלומר דרך השימוש - ולא טיב החומר - קובעת. אלא שבני ישראל מחמירים על עצמם ומגעילים גם גביעי יין וכיוצא בזה. (פ' מטות תשנ"ה) וראה דברי רמ"א (ב"שולחן ערוך" אורח חיים הלכות פסח תנא, ו) שכתב: ויש מחמירין להגעיל כל כלי שתיה אף על פי שתשמישן בצונן, משום שלפעמים משתמשין בהם בחמין; וכן הוא המנהג להגעילן. ע"כ. מלבד זה, כיון שבגביעי כסף נוהגים לשתות יין ושאר משקאות חריפים, ולדעת כמה פוסקים יש כבישה בכלים, כלומר הכלי בולע בכבישה כבבישול ואינו בולע רק בקליפתו, לכן לכתחילה טוב להגעילם (עיין "כף החיים" יורה דעה קה, א).
3והרי אנו גם מטבילים כלי זכוכית. (פ' מטות מסעי תשס"ד) אכן כלי זכוכית, לא נזכר דינם בתורה, ונחלקו הפוסקים אם דינם ככלי מתכות, שיש להם הכשרה (ראה "שער הציון" סימן תנא, אות קצו ו"משנה ברורה" שם אות קנה), או ככלי חרס שאין להם הכשרה כלל (רמ"א ב"שולחן ערוך" אורח חיים תנא, א). הערת הגר"א נבנצל שליט"א: כלי זכוכית מדאורייתא אינם צריכים טבילה.