ברית משה, מצות לא עשה י:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 10:2
Open in the reader →1וכתיב (ב) בתריה לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס כו'. נראה מרבינו דגירסתו בגמ' דפסחים הנ"ל בראב"ע דעדות שקר למד מאל תשת ידך וגו' וא"כ צ"ל דעדות שקר לא הוי בכלל אזהרת לא תשא שמע שוא אבל בגמרא שלפנינו ליתא האי אל תשת ידך וגו' אלא צ"ל דגם עדות שקר בכלל לא תשא וגו' אבל מרש"י דמכות הנ"ל נראה ג"כ דהיתה גירסתו כמ"ש רבינו דרש"י מציין שם לפרש על מ"ש הגמ' אל תשת ידך עם רשע וגו' וכתב ע"ז וז"ל היינו מעיד עדות שקר ובאמת לא מצינו בגמ' שם שהביא אל תשת וגו' אעכ"מ דלרש"י היתה הגירסא כך וא"כ לכאורה ק"ל על רבינו דהיכי כתב במל"ת ר"ח ובכלל לאו זה אזהרה למעיד עדות שקר ומקבל לה"ר כו' הלא לפי גירסתו בגמ' עדות שקר ליתא בכלל לאו זה אעכצ"ל שט"ס יש ברבינו כאן במ"ש אל תשת ידך וגו', אבל אח"כ ראיתי בדינא דחיי ז"ל שכ' וז"ל הא דכ' המחבר ז"ל אל תשת ידך עם רשע וגו' סיומא דקרא הוא דנקט ולא שבא לומר דמאל תשת ידך וגו' נפיק המעיד עדות שקר לחבירו דהא הך קרא דאל תשת ידך עם רשע אתי לאזהרה שלא נקבל עדות רשע אפילו עדותם אמת כמ"ש הרמב"ם ז"ל הל' עדות פ"י והרב המחבר לאוין רי"ד ועוד אי מאל תשת ידך וגו' נפיק דהמעיד עדות שקר ראוי להשליכו לכלבים מ"ש דנקט ראב"ע הני תלתא ולא נקט נמי לא תהי' אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות כו' דסמיכי לכלב תשליכון אותו אלא ודאי שהרב המחבר סיים הפסוק אבל אין דעתו דמיניה נפיק המעיד עדות שקר או שט"ס נפל בדברי הרב המחבר וצריך למחוק אל תשת וגו' וכן בפ' ערבי פסחים ובפר' אלו הן הלוקין אמרו וכתיב בתריה לא תשא שמע שוא ותו לא ומשו"ה נקט ראב"ע הני תלתא ותו לא משום דהני תלתא הם נכללים בלאו דלא תשא שמע שוא כמו שיתבאר והוא סמוך לו ממש דסיים לומר לכלב תשליכין אותו וכתיב בתריה לא תשא שמע שוא אבל אל תשת ידך וגו' אינו סמוך לו דא"כ נימא שכל האזהרות שבפרשה נסמכות לו אבל רש"י ז"ל במכות כתב אל תשת ידך וגו' עכ"ל ופליאה לי על הדד"ח שלא הביא גם הראי' שכתבנו ממל"ת ר"ח וגם נ"ל בס"ד עוד ראי' ממל"ת ר"ח דל"ס כגירסות רש"י דלכאורה יש לדקדק שם במ"ש ובכלל לאו זה אזהרה למעיד עדות שקר ומקבל לה"ר ומספר לה"ר דסידור זה היא ממש להיפך ממ"ש ראב"ע שהביא תחלה מספר לה"ר ומקבל לה"ר ולבסוף עדות שקר ורבינו הביא תחלה עדות שקר דבשלמא על הסידור של ראב"ע י"ל דמשום חומר האיסור נקט תחלה מספר לה"ר דאית ביה תרי לאוין לא תלך רכיל ולא תשא שמע שוא ומשום שדיבר מענין לה"ר ע"כ נקט תיכף אח"כ גם מקבל לה"ר ואח"כ עדות שקר אבל על רבינו לכאורה קשה דמדוע מסדר להיפך אעכצ"ל דמש"ה נקט עדות שקר תחלה כדי שלא נטעה לומר כגירסות רש"י דאי הוי נקט עדות שקר בסוף הוי יכלינן למימר דלעולם עדות שקר לא נכלל בלאו דלא תשא אלא הלאו של עדות שקר היא אל תשת ידך וגו' כמ"ש הגמ' לפי גירסת רש"י הנ"ל והא דהביא רבינו עדות שקר בין אידך י"ל שגירת לישנא דראב"ע נקט אבל לעולם סובר דעדות שקר אינו נכלל בלא תשא וכדי שלא נטעה לומר כן ע"כ הביא מתחלה עדות שקר דעכשיו בודאי ליכא למיטעי מידי כמובן וא"כ לפי"ז מוכח גם מזה דל"ס רבינו כגירסת רש"י וגם בקיצור הסמ"ג שלו ראיתי שהעתיק את הא דראב"ע ולא הביא אל תשת ידך כלל וא"כ עכ"מ דט"ס היא ופליאה גדולה אצלי על שראיתי בחיבור אחד על קיצור הסמ"ג שנקט לחלוטין ברבינו את הגירסא דאל תשת ידך וגו' ולא הרגיש לא ממ"ש הדד"ח ולא ממה שכתבנו וגם זה נ"ל דמ"ש רבינו ריש דבריו כאן לא תשא שמע שוא וגו' האי וגו' ג"כ ט"ס כיון דבלאו זה למה לו להפסוק אל תשת ידך שכתיב אח"כ כמובן: