ברית משה, מצות לא עשה קיא:י
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 111:10
Open in the reader →1הלכה (ה) למעשה הוא שהאשה ביום שפוסקת בו מלראות תלבש כו', לשון זה ממש כתב הסמ"ק סי' רצ"ג והגמ"יי הל' א"ב פ"ו הלכ"א אות ד' בשם ר"י וכ"כ הכלבו הל' נדה ס"ס פ"ה אבל הרא"ש נדה פר"י סי' ה' כתב את זה בלשון מנהג וכ"כ הר' ירוחם נכ"ו ח"ב והמרדכי פ"ד דשבועות סי' תשל"ב כתב א"ז בלשון צווי וכן איתא בש"ע סי' קצ"ו, ומ"ש רבינו בגדים לבנים נקיים כו' כ"כ כל הפוסקים, ומ"ש וכל ז' ימי ספירתה כו' ג"ז כתבו כל הפוסקים ולמדו א"ז ממשנה נדה ס"ח ע"ב דלא פליגי תנאי שם אלא בדיעבד אבל לכתחלה צריכה בדיקה בכל יום וכ"כ התו' שם ז' ע"ב ד"ה ר"א וכן הלכ' בש"ע שם, ומ"ש רבינו ולהכניסו כו' ולחורין ולסדקין שכן מוכיח בנדה כו' דבר זה צריך תלמוד דהן אמת דבדף ה' ע"א שם איתא מתוך שמהומה לביתה אינה מכנסת לחורין ולסדקין אבל אכתי היכי מוכח מגמ' זו דגם בימי ספירה צריכה לבדוק בחורין ובסדקין אבל כבר מיישב א"ז המרש"ל בביאורו כאן וז"ל אינו פירושו שמוכח התם שצריכה בימי ספירה לבדוק בחורין ובסדקין אלא פי' שמוכח שכעין זה מצינו בדיקה בתלמוד והתם קאי על המשמשת בעד כו' ושמעינן לשם היכא דלא הכניסה לחורין ולסדקין לא איקרי בדיקה אלא קינוח בעלמא וכ"כ הרא"ש להדיא בפ' התינוקת והמגיד משנה נמי פסק שכל הבדיקות שהאשה עושה בין בדיקת הפסק טהרה בין בדיקת ימי הספירה שתהי' הבדיקה בחורין ובסדקין יפה יפה ואם לא בדקה בחורין ובסדקין אינו אלא קינוח עכ"ל הרהמ"ג שהביא היא פ"ו מהל' א"ב הלכ"א וכן הלכה בש"ע סי' הנ"ל, ומ"ש רבינו וכן עושה שחרית וערבית כו' כ"כ גם הסמ"ק והגמ"יי והכלבו הנ"ל אבל שאר הפוסקים לא כתבי אלא פעם אחת ביום עי' טוב"י שם וגם מהא"ז הל' נדה סי' שמ"ב נראה דסובר כרבינו וכן הלכה בש"ע שם: ומ"ש רבינו וערבית כשהולכת לבה"כ קודם שיהא לילה כו' כ"כ גם הסמ"ק והכלבו שם אבל הגמ"יי הנ"ל כתב וז"ל וערבית סמוך לשקיעת החמה ואמת אתו כיון שכתבו קודם שיהא לילה מדוע כתבו תו כשהולכת לבה"כ ועל רבינו באמת כבר עמד בזה מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן וז"ל וקשה מה צ"ל כשהולכת לבה"כ הלא בקודם שיהא לילה הי' די וי"ל דאיכא פלוגתא בין רבוותא מהיכן מתחלת הלילה לכך אומר כשהולכת לבה"כ להתפלל ערבית א"כ דעתה שיהא לילה ובתרא אזילי עכ"ל ולי"נ בס"ד בכוונת רבינו דהב"י סי' הנ"ל הביא בשם תה"ד שאם התחילו הקהל להתפלל ערבית ועוד היום גדול יש אומרים שיכולה לבדוק באותה שעה והתה"ד חולק וסובר כיון שהתחילו הקהל להתפלל ערבית כבר עשו אותה שעה לילה הלכך חשבינן כאלו הוא מיום המחרת והלכך אין יום המחרת עולה לה מן המניין עיי"ש וא"כ י"ל דרבינו גכ"ס כהתה"ד ועכ"כ כשהולכת לבה"כ כוונתו כשהולכת מבעוד יום להתפלל ערבית אז ג"כ צריכה לבדוק קודם שיהא לילה שלה כמובן. אבל גם י"ל ברבינו לאידך גיסא דהב"ח סי' קצ"ו כתב וז"ל שבקיץ כשמתפללים הקהל ערבית בעוד היום גדול דיותר נכון הי' שתבדוק עצמה לאחר תפלת ערבית בעוד שהוא יום סמוך ללילה שהוא כמו שעה או יותר או פחות לאחר תפלת ערבית אלא הואיל ונפק מפומיה דהמהרא"י דאין להפסיק בטהרה אלא קודם תפלת ערבית כמ"ש בתה"ד סי' רמ"ח צריך ליזהר לכתחילה להפסיק קודם תפלת ערבית מיהו לכתחילה צריכה עוד לבדוק עצמה גם אחר תפלת ערבית בעוד שהוא יום היותר סמוך ללילה שאפשר שזאת היא עיקר ההפסקה בטהרה עכ"ל וא"כ י"ל דרבינו באמת ל"ס כהמרא"י אלא סובר דכשהתפלל ערבית בעוד היום גדול אף שהיא לילה כמ"ש התה"ד מ"מ מוטב לפסוק אחר תפלת ערבית בעוד שהוא יום היותר סמוך ללילה כמ"ש הב"ח ועכ"כ וערבית כשהולכת לבה"כ כוונתו כשהולכת להתפלל לבה"כ בעוד היום גדול אז תבדוק קודם שיהא לילה ולא קודם תפלת ערבית ודו"ק. והטעם שלא תבדוק בלילה לאור הנר ראיתי באשכול הל' נדה סי' מ"ד שכ' וז"ל ובדיקה זו וגם בז' דספירה תהי' תמיד לאור היום ולא לאור הנר כדאמרינן נדה י"ז ע"א של בית מונבז המלך מזכירין לשבח שהיו בודקין מטותיהם ביום ועוד דבדיקה משום ספירת נקיים היא ועיקר ספירה ביממא היא כדאמרי' במגילה כ' ע"ב עכ"ל והנפ"מ בין השני טעמים נ"ל דלטעם הא' כיון דמה שמזכירין אותן לשבח הי' משום דלא בדקו לאור הנר אף דלב"ה שרי כמ"ש התו' שם א"כ ממילא י"ל דכשהתפללו הקהל ערבית מבע"י אף שלילה היא לכל דבר מ"מ כיון דעדיין היום גדול ורואין לאור היום כמו באמצע היום באמת שרי לבדוק אז אפי' לכתחילה אבל להטעם הב' כיון דהטעם דבעינן בזבה ספירה ביום משום דכתיב וספרה לה ז' ימים כמ"ש רש"י מגילה שם וכיון דגזה"כ היא דבעינן יממא דוקא י"ל דכשהתפללו הקהל ערבית מבע"י כיון דלילה היא לכל דבר כמ"ש הפלתי ז"ל סי' קצ"ו ס"ק א' לא שרי אז לבדוק לכתחילה כמובן ולענין הלכה עי' ש"ע סי' הנ"ל: