ברית משה, מצות לא עשה קיא:ה

1ובאופן ב' נ"ל בס"ד ליישב את רש"י דהי' קשה לרש"י על מלת כל מדוע ל"ק התנא הנשים מיטמאות כו' ועכ"ס רש"י דהתנא אתא לאשמעינן במלת כל לאפוקי מדעת השואל בהריב"ש סי' תכ"ה מובא בב"י ס"ס קפ"ג שנשאל אם איסור נדה נוהג גם בפניה והשיב שדבר פשוט היא שנוהג וגם האריך בראיות וע"כ קאמר התנא כל הנשים כו' כלומר בין נשואות בין פניות מיטמאות בבית החיצון ועכ"כ רש"י לענין נדה כוונתו דלכאורה צריך להבין דמה הי' טעותיה של השואל וצ"ל דטעה בקושייתו של המנחת יעקב שהקשה רס"י קפ"ג דלר"מ דאמר ס"פ המפלת מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה מפני שרגיל בה וקץ בה אמרה תורה תהא טמאה שבעה ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה א"כ בפני' דלא שייך טעם זה לא תהא טמאה שבעה ותירץ ג' תירוצים עי' בכו"פ שם ובמלא הרועים ח"ש אות ט' מחודש ו' מ"ש ע"ז, אבל להשואל צ"ל לא הי' ניחא התירוצים של המנ"י דתירוץ הג' דנראה שהוא עיקר מדהביאו לבסוף לא הי' ניחא ליה משום דסובר כמו שהי' רוצה המהר"ע להוכיח מתחלה מסוכה דר"מ ל"ס כר"ש דדריש טעמא דקרא וע"כ הי' סובר כיון דלא שייך בפניה הטעם שאמר ר"מ מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה ע"כ ליתא בפני' הדין נדה כלל וכדי להוציא את הטעות זה ע"כ קאמר התנא כל הנשים וכיון דלא הי' הטעות אלא לענין נדה דלענין זבה ל"ל טעות זה עכ"כ רש"י לענין נדה כוונתו דמה דנקט התנא כל הנשים משום פני' לא נקט אלא לענין נדה מהטעם הנ"ל וממילא גם על הברטנורה ל"ק כיון די"ל דגם הברטנורה משום כוונה זו נקט בנדה וגם י"ל דהרמב"ם הל' א"ב פ"ה הל"ב דנקט לשון המשנה כל הנשים מיטמאות ג"כ משום כוונה זו נקט להוציא מדעת השואל כמובן, ואל תשיבני דהיאך יכל"ל דהתנא נקט כל הנשים להוציא מדעת השואל הלא כבר מוכח ממשנה מ"ג ע"ב שם דלא כהשואל ממה דקאמרה תינוקת בת יום אחד מטמאה בנדה דזה טעות כיון דמשנה דדף מ"ג קאי לענין טומאת טהרות דלענין טומאת נדה באמת הדין שאינו חייב כרת אלא על בת ג' שנים ויום אחד כמו שאיתא במשנה מ"ג ע"ב שם וכמ"ש הרמב"ם פ"ד הל"א שם ועל בת ג' שנים ויום אחד הי' יכל"ל דדוקא כשהיא א"א כגון שקבל אבי' קידושין, וגם זה אל תשיבני דכבר אשמעינן התנא א"ז במשנה כריתות י"ד ע"א יש בא ביאה אחת כו' ובמשנה כתובות כ"ט ע"א אלו נערות כו' כמו שבאמת השיב הריב"ש להשואל ממשניות הללו דע"ז י"ל דהתנא רצה לאשמעינן א"ז גם במס' נדה ודו"ק: