ברית משה, מצות לא עשה קיא:ז
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 111:7
Open in the reader →1זה (ד) בניין אב לכל טמא כו', כ"כ גם הרמב"ם הל' א"ב פ"ד הל"ב וכתב הרהמ"ג שהבניין אב מפורש בספרא אבל בספרא שלפנינו ליתא אלא הכי איתא פ' מצורע סוף פ"ו עה"פ ואשה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע ורחצו במים וז"ל ורחצו במים וטמאו עד הערב הקיש רחיצתה לרחיצתו מה רחיצתו בנקיות אף רחיצתה בנקיות מה רחיצתו בארבעים סאה אף רחיצתה בארבעים סאה מה רחיצתה פרט לבית הסתרים אף רחיצתו פרט לבית הסתרים כו' עכ"ל ואם רבינו והרמב"ם באמת על הספרא זה כיוונו אז צ"ל דמדעת עצמם סברו שההיקש של הספרא בניין אבל כל טמא שהוא בטומאתו עד שיטבול אבל מלשון הרהמ"ג נראה שהבניין אב גופא מפורש בספרא וכ"נ מלשון הב"י יו"ד רסי' קצ"ז וא"כ צ"ל שכך הי' גירסתם בספרא, אבל לכאורה ק"ל על הרמב"ם מדוע לא יליף טבילת נדה מהברייתא דגמ' שבת ס"ד ע"ב דז"ל והדוה בנדתה זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין עד שבא ר"ע ולימד א"כ אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מרגשה אלא מת"ל והדוה בנדתה בנדתה תהא עד שתבא במים וגם בספרא ס"פ מצורע איתא ברייתא זו והרי"ף פ"ב דשבועות סי' אלף צ"ב והרא"ש סוף מס' נדה והמרדכי שבועות סוף הל' נדה באמת ילפ' מברייתא זו א"כ מדוע לא יליף גם הרמב"ם משם בשלמא על רבינו ל"ק כיון דהביא גם את הדרשה דר"ע י"ל דרצה להביא שני דרשות ע"ז אבל על הרמב"ם קשה דטפי הי' לו להביא הדרשה דר"ע כיון דאיתא גם בגמ' ותו ק"ל על הרמב"ם הלא על לימודו נשאר קושיית התו' חגיגה י"א ע"א ד"ה לא כמו שהקשה התו' על הק"ו של הבה"ג כיון דבניין אב ג"כ לא הוי כתיבא בהדיא יותר מק"ו עי"ש ותבין, אלא ע"ז י"ל דהרמב"ם באמת סובר כהני פוסקי' דבבנין אב לא אמרי' טרח וכתב לה קרא עי' מהרו"ע ח"ב אות ב' וע"כ סובר דבניין אב הוי יותר כתיבא בהדיא מק"ו [וגם יש ליישב בזה מה שהקשה על רבינו מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן דמדוע הביא גם את הדרשה דגמ' שבת די"ל כיון דאיכא שני דיעות בזה אי אמרי' גם בבניין אב טרח וכתב לה קרא עי' במהרו"ע שם וכיון דרבינו הי' מסופק בזה ע"כ הביא מתחלה את הבניין אב לשיטת הרמב"ם דבבניין אב לא אמרי' טרח וכתב לה קרא ואח"כ כתב ועוד דרשו בשבת כו' כוונתו דלהני שיטות דגם בבניין אב אמרי' טרח וכתב לה קרא והוי בניין אב כמו ק"ו וא"כ ליכא תו למילף טבילת נדה מבניין אב מחמת קושיית התו' חגיגה הנ"ל ע"כ הביא את הדרשה דר"ע כמובן] וא"כ הקושיא הב' הנ"ל באמת ל"ק על הרמב"ם אבל הקושיא הא' קשה. וגם על הרב האי גאון והר"ת ז"ל שהביא רבינו ג"כ קשה מדוע לא ילפי מהא דשבת וכ"ק על הבה"ג ז"ל דיליף ג"כ בק"ו מובא בתו' חגיגה הנ"ל וביבמות מ"ז ע"ב ד"ה במקום וביומא ע"ח ע"א ד"ה מכאן [הן אמת שבהבה"ג שלפנינו הל' נדה ליתא מהאי ק"ו שהביא התו' אלא הכי איתא שם וז"ל ומנ"ל דבעי נדה טבילה דאקשה רחמנא לזבה מה זבה בעי טבילה אף נדה בעי טבילה עכ"ל אבל אח"כ ראיתי בהרא"ש סוף נדה שכ' וז"ל ורב יהודאי גאון ז"ל כתב בתשובה טבילת נדה מה"ת ק"ו ממגעה דבנוגע במשכב' כתיב והנוגע במשכב' יכבס בגדיו ורחץ במים וכ"ש במגעה עצמה וק"ו לנדה עצמה שהיא בטומאתה עד שתבא במים כו' עכ"ל וגם האשכול ז"ל הל' נדה סי' נ' הביא את הבה"ג שבתשובה וא"כ צ"ל דהתו' ג"כ על הבה"ג שבתשובה כיוון] וגם המרש"ל בביאורו כאן הקשה כן וז"ל ק"ק מאחר שאיתא ברייתא להדיא דיליף מקרא מה רוצה רב האי או ר"ת להוסיף ונ"ל מאחר דאיתא פלוגתא בהאי קרא כדאיתא בברייתא זקנים הראשונים פליגי על ר"ע ומאחר שהלכה כת"ק וג"כ מצינו בדברי רבותינו שלא תתקשט הנדה בימי נדתה ויש לה בגדים מיוחדים לנדתה כדלעיל בהל' אשות א"כ סוגיא דעלמא אזלא כת"ק ולכן יליף מקראי אחריני עכ"ל ואע"ג דהרמב"ם והרי"ף פ"ב דשבועות והרא"ש סוף נדה והא"ז הל' נדה אות ש"ס פסקו כר"ע וטעמם משום דרב בשבת שם גכ"ס כר"ע כמ"ש הא"ז אפ"ה בדעת הרב האי והר"ת שפיר כתב המרש"ל את תירוצו: