ברית משה, מצות לא עשה קיב:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 112:1
Open in the reader →1שבעה (א) אומות הזהיר עליהן כו', גם כאן צ"ט דמדוע לא התחיל במלת שלא ונ"ל בס"ד דרבינו והרמב"ם ז"ל פליגי במל"ת זו בפלוגתא דר"ש ורבנן יבמות כ"ג ע"א וקידושין ס"ח ע"ב דבפ' ואתחנן פ"ו פ"ג כתיב ולא תתחתן בם ומפשטות הקרא נראה דלא קאי אלא על ז' עממים דכתיב לעיל מיניה אבל אח"כ בפסוק ד' כתיב כי יסיר את בנך מאחרי וגו' וסובר ר"ש דדריש טעמא דקרא דהפסוק זה בא לרבות כל המסירים ועכ"ס דהלאו זה קאי על כל האומות בגיותן אבל החכמים דלא דרשו טעמא דקרא סברו שאין הכתוב מדבר אלא בז' אומות ולרבא יבמות ע"ו ע"א בגירותן דוקא עי' היטב תוס' יבמות דף כ"ג ד"ה ההוא ורש"י קידושין שם ד"ה דדריש ותוס שם ד"ה הניחא ופסק הרמב"ם כר"ש ועכ"כ בסה"מ מל"ת נ"ב הזהירנו מהתחתן בכופרים והוא אמרו יתעלה לא תתחתן בם כו' ומדכ' סתם בכופרים ול"כ בז' אומות מוכח בפי' דסובר דלאו זה קאי על כל האומות בגיותן וגם ברמזיו ריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת נ"ב כתב שלא להתחתן בעכו"ם שנ' לא תתחתן בם וכ"כ בחיבורו הל' א"ב פי"ב הל"א ועי' בכ"מ שם ובב"י וב"ח ז"ל אה"ע הי' ט"ז ותראה דלהרמב"ם לא שייך לאו זה אלא בגיותן בין בז' אומות בין בשאר עכו"ם אבל לאחר שנתגיירו אפי' הז' אומות אינם אסורים מה"ת רק נתונים אסורים מדרבנן מגזירת דהע"ה כן היא שיטת הרמב"ם, אבל רבינו פסק כחכמים דלא קאי לאו זה רק על ז' אומות ובגירותן דוקא אבל בגיותן אינו עובר משום לאו זה אלא כשבעל עובר משום לא תקח לבנך וגו' כ"נ בפי' מלשון רבינו וכ"כ בדעתו הב"ח שם' וא"כ ק"ל על הפ"ד ז"ל ד"מ ח"ב דף ס"ו ע"ב שכ' וז"ל עוד ראיתי הבדל ביניהם שהרמב"ם מל"ת נ"ב כתב שאזהרת לא תתחתן בם כולל כל האומות בגיותם אך הסמ"ג מל"ת קי"ב כתב שהכתוב אינו מדבר כ"א בז' אומות והאזהרה היא אף בגירותם כו' עכ"ל ומדכ' והאזהרה היא אף בגירותם נראה דסובר בדעת רבינו דגם בגיותם איכא אזהרה זו אבל לפמ"ש באמת זה ליתא דבגיותם ליכא אלא משום לא תקח ועי' טור שם שחולק על הרמב"ם וסובר כמ"ש הב"ח וממ"ש הפרישה שם אות ה' והב"ש שם סק"א גכ"מ בדעת רבינו כמ"ש ודלא כהפ"ד וצ"ע. והחינוך ז"ל מצ' תכ"ז תפס את הלאו זה כהרמב"ם אלא בזה נוטה מדעתו דסובר דבז' אומות אף לאחר שנתגיירו קאי לאו זה וכ"כ המנ"ח ז"ל משמו וכן סברו ז"ל כהרמב"ם הסמ"ק סי' ר"צ העי"מ ומה"ש מצ' תכ"ח האה"מ מצ' תכ"ו הדה"מ שער ב' פמ"ו וגם מר' בחיי ז"ל פ' ואתחנן מוכח דס"כ, אבל היראים ז"ל סי' ר"א סובר כרבינו אלא בדבר אחד יש הבדל ביניהם דמהיראים נראה דאף בגיותם עובר משום לא תתחתן אבל רבינו סובר כהנ"ל וגם הזוה"ר מל"ת רי"ז אות פ"ג סובר כרבינו, וא"כ י"ל כיון דיש פלוגתא בין המוני מצות בפירושא דמל"ת זו נמצא דמשונה בזה המל"ת זו מהשאר מל"ת ע"כ לא התחילה רבינו במלת שלא לרמז ע"ז כדרכו בקודש כמ"ש במל"ת פ"ב כמובן: