ברית משה, מצות לא עשה קטז:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 116:4
Open in the reader →1ובאופן ב' נ"ל בס"ד לתרץ את רבינו והרי"ף על דרך שתירץ הרמב"ן ושלא יהא קשה קושיית הק"נ אפי' לשיטת הר"ן דבקידושין מ"ב ע"א איתא א"ר נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם ב"ד מעמידים להם אפוטרופוס ובוררים להם חלק יפה ואם הגדילו יכולים למחות ורב נחמן דידיה אמר אם הגדילו אינם יכולים למחות דא"כ מה כח ב"ד יפה כו' עי"ש א"כ י"ל דר' יוסף באמת על כל גרים קאמר הגדילו יכולין למחות בין שהב"ד גיירום בין שנתגיירו עם אביהם משום דסובר כשמואל דלא אמרי' א"כ מה כח ב"ד יפה אבל לר' נחמן דסובר א"כ מה כח ב"ד יפה באמת הדין הוא דלר"ה דג"ק מטבילין ע"ד ב"ד אם הגדילו אינם יכולין למחות וכיון דהרי"ף בקידושין שם ורבינו במ"ע צ"ו פסקו כר' נחמן ע"כ לא פסקו את הא דר' יוסף ועל תירוץ זה ל"ק קושיית הק"נ הנ"ל כיון דר' יוסף באמת קאי על כל ג"ק בין שגיירוהו ב"ד בין שנתגיירו עם אביהם ודו"ק. אבל לכאורה ק"ל לפי תירוץ זה בתרתי חדא אמאי באמת לא מתרץ הרמב"ן את הרי"ף כן ועוד היכי פסקו הרמב"ם והרא"ש והר"ן כר' יוסף הלא הם פסקו כר' נחמן דא"כ מה כח ב"ד יפה כ"פ הרמב"ם הל' נחלאות פ"י הל"ד והרא"ש כתובות פי"א סי' י"ח והר"ן קידושין שם וא"כ דילמא באמת משו"ה סובר ר' יוסף הגדילו יכולין למחות כיון דסובר כשמואל דלא אמרי' א"כ מה כח ב"ד יפה אבל הם דפסקו כר"נ היכי מצי לסבור כר' יוסף וכ"ק על הטוש"ע דביו"ד סי' רס"ח פסקו כר' יוסף ובחו"מ סי' רע"ט פסקו כר' נחמן, וצ"ל דסברו כיון דהדין היא דאפי' לר"נ אם טעו ב"ד בשומא ופחתו שתות יכולין למחות אם הגדילו כמ"ש הגמ' קידושין שם וכן פסקו כל הפוסקים הנ"ל א"כ ה"נ גבי גר קטן אם הגדילו ומוחין איגלאי מלתא למפרע שב"ד טעו כיון דכל הטעם של ר"ה דג"ק מטבילין אותו ע"ד ב"ד והוי גר מה"ת ולא חיישינן דילמא כשיגדל ימחה לומר שאינו רוצה להיות ישראל כתב הריטב"א דכיון שהרגיל בקטנותו בתורת ישראל הקדושה מסתמא לא יסיר ממנה ומלתא דלא שכיחא שימחה ואמילתא דלא שכיחא לא חיישינן לה אפי' מדאורייתא עי"ש ותראה דמחמת סברא זו כתב שהוא גר מה"ת וא"כ לפי"ז כשבאמת מוחה כשיגדל אז איגלאי מלתא למפרע שב"ד טעו בו שהיו סוברים שלא ימחה והוא מוחה והטעות זה יותר גדול מטעות שתות בשומא וא"כ י"ל אע"ג דסובר ר' יוסף כר"נ ג"כ קאמר שפיר הגדילו יכולין למחות כיון דגבי ג"ק לא אמרי' א"כ מה כח ב"ד יפה כיון דבטעות לא אמרי' כן ול"ק על כל הפוסקים הנ"ל כלום כמובן.
2וגם י"ל דמשו"ה מסיים הרמב"ן הנ"ל על תירוצו ואינו מתחוור כיון דגכ"ס דהא דר' יוסף אין לו שום שייכות עם הא דר"נ דא"כ מה כח ב"ד יפה מהטעם שכתבנו [או י"ל דמשו"ה מסיים הרמב"ן ואינו מתחוור כיון דגם לפי תירוצו אכתי קשה אמאי לא הביא הרי"ף את הא דר' יוסף לענן גר שנתגייר עם אבותיו כמובן] אלא מעיקרא הי' סובר הרמב"ן בהרי"ף דהטעות גבי גר אינו דומה להטעות של ב"ד שפחתו שתות כיון דשם הטעות תיכף בשעת שומא וע"כ י"ל דלא אמרי' א"כ מה כח ב"ד יפה אבל בגר כיון דבשעה שגיירוהו ב"ד ליכא טעות משום דאז אכתי לא הוה ידעינן אי ימחה או לא אלא אדרבא מלתא דלא שכיחא היא כמ"ש הריטב"א וע"כ הי' סובר בדעת הרי"ף דגם בגר אמרי' א"כ מה כח ב"ד יפה, ומה שלא תירץ כתירוצינו הנ"ל דרב יוסף סובר כשמואל כדי שלא יהא קשה עליו קושיית הק"נ הנ"ל גם לפי שיטת הר"ן ע"ז י"ל דהרמב"ן סובר דאא"ל בהרי"ף כן כיון דאז הי' קשה על הרי"ף דהיאך פסק כר"נ נגד ר' יוסף ושמואל שהם רבים וע"כ לא מתרץ הרמב"ן אלא בגוונא שיכל"ל דגם ר' יוסף סובר כר"נ אבל בתר דמסיים הרמב"ן את תירוצו הי' סובר דאולי י"ל דהטעות דגר דומה להטעות דפחתו שתות וע"כ מסיים ואינו מתחוור ודו"ק: