ברית משה, מצות לא עשה קטז:ה
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 116:5
Open in the reader →1ומה מאד י"ל בהנ"ל בס"ד מדק"ל על הרמב"ם והרא"ש דעל מ"ד ר' יוסף הגדילו יכולין למחות פרש"י וז"ל הגדילו קטנים שנתגיירו ואפי' עם אביהם יכולין למחות ולומר אי אפשינו להיות גרים כו' עכ"ל נראה דסובר דאם נתגיירו ע"ד ב"ד כש"כ דיכולין למחות והדין עמו כיון דמפשטות סידור הגמ' נראה כן מדהביא את הא דר' יוסף בתר דמדחה את הלימא מסייע לר"ה משום די"ל דהמתני' איירי בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו דניחא להו במאי דעביד אבוהון אלמא דסובר הגמ' דכשנתגייר עם אבותיו מסתבר טפי דמועיל מכשנתגיירו ע"ד ב"ד וע"ז הביא אח"כ את הא דר' יוסף עכ"מ כמ"ש רש"י וכ"כ הר"ן שם וכתב דהכי מוכח בגמ' ול"כ מהיכא ואפשר שכיוון על הראי' שכתבנו או אפשר שכיוון על הראיות שכ' הריטב"א עי"ש ותראה דצ"ל בכוונת הריטב"א דמדהקשה אביי על ר' יוסף ממתני' ואי ס"ד הגדילו יכולין למחות יהבינן לה כתובה דאזלה ואכלה בגיותה ואי נאמר דר' יוסף לא קאי אלא על גר שנתגייר ע"ד ב"ד אמאי לא משני לאביי דהמתני' איירי בגר שנתגייר עם אבותיו אעכ"מ דר' יוסף על כל גר קאי אפי' נתגייר עם אבותיו ועוד הביא ראי' הריטב"א מדנקט ר' יוסף הגדילו לשון רבים מוכח דעל כל גר קאי א"כ י"ל דגם הר"ן לזה כיוון, עכ"פ זה מוכח מהנ"ל דמגר שנתגייר ע"ד ב"ד לא הוה ידעינן דגם גר שנתגייר עם אבותיו יכול למחות אלא מחמת ראיות הנ"ל מהגמ' עכצ"ל כפירושו של רש"י דר' יוסף גם על גר שנתגייר עם אבותיו קאי וא"כ ק"ל על הרא"ש שהביא את הא דר"ה ואח"כ תיכף את הא דר' יוסף אמאי לא הביא מתחלה גם הלימא מסייע ותירוצו של הגמ' ואח"כ את הא דר' יוסף כדי שנדע דאפי' אם נתגייר עם אבותיו ג"כ יכול למחות כיון דכמו שהביא עכשיו יכל"ל דדוקא בגר שנתגייר ע"ד ב"ד יכול למחות אבל לא בגר שנתגייר עם אבותיו וגם על הרמב"ם ק"ל קושיא זו כיון דבהל' מלכים הנ"ל מח' ב' ל"כ את הא דרב יוסף דהגדילו יכולין למחות אלא על גר שנתגייר ע"ד ב"ד והטוש"ע סי' הנ"ל באמת נזהרו מקושיא זו וכתבו את הא דר' יוסף בפי' גם על גר שנתגייר עם אבותיו, אבל בהנ"ל מחודש ד' י"ל דהרמב"ם והרא"ש סברו דכשנתגייר עם אבתויו דיכול למחות באמת ידעינן במכ"ש מגר שנתגייר ע"ד ב"ד כיון דבגר שנתגייר ע"ד ב"ד איכא סברא למימר א"כ מה כח ב"ד יפה ואפ"ה אמרי' דיכול למחות מכש"כ בגר שנתגייר עם אבותיו ומ"ש הח"ס סי' הנ"ל בדעת הרמב"ם דאם נהגייר עם אבותיו באמת אינו יכול למחות לקמן בס"ד אדבר מזה.
2נחזור לעניינינו נמצא לפי הנ"ל כיון דרבינו ג"כ פסק במ"ע צ"ו דדוקא בדלא טעו הב"ד אמרי' א"כ מה כח ב"ד יפה וכ"פ הרי"ף בקידושין שם א"כ ממילא תו ליכא לתרץ אליבא דרבינו והרי"ף לא כתירוצינו הא' הנ"ל מחודש ג' ולא כתירוצינו הב' הנ"ל מחודש ד' כיון דליכא הכרח לומר דר' נחמן ור' יוסף פליגי ומצד הסברא מסתבר טפי למימר דלא פליגי כמו שבאמת סברו כל הפוסקים הנ"ל וכיון שנסתרו התירוצים הנ"ל א"כ נשאר' הקושיא הנ"ל על רבינו והרי"ף בתקפה דמדוע לא הביאו את הא דר' יוסף דאם הגדילו יכולין למחות אלא על הרי"ף י"ל כמו שתירץ הב"ח ז"ל יו"ד סי' רס"ח עי"ש ותראה כי דבריו צריכין תבלין כיון דלפי דבריו קשה להיפוך על הרא"ש והטוש"ע שג"כ לא הביאו מה שאינו צריך לבזמה"ז א"כ אמאי הביאו את הא דר' יוסף וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת הב"ח דהרי"ף סובר כיון דעיקר דבריו של ר' יוסף לא הוי לענין דבר שיש נפ"מ לבזמה"ז ע"כ לא הביא את הא דר' יוסף אבל הרא"ש והטוש"ע סברו כיון שיש קצת נפ"מ אף לבזמה"ז לענין קידושין כמ"ש הב"ח ע"כ הביאו עי"ש ותבין, וא"כ על הרי"ף וגם על הר' ירוחם נכ"ג ח"ד שג"כ השמיט את הא דר' יוסף י"ל כמו שתירץ הב"ח כיון דגם הר"י לא הביא בספרו אלא מה שנוהג בזמה"ז אבל אליבא דרבינו ל"ל כן כיון שדרכו בקודש להביא גם דברים שאין נפ"מ לבזמה"ז א"כ נשאר' עליו הקושיא דמדוע לא הביא את הא דר' יוסף: