ברית משה, מצות לא עשה קיז:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 117:2
Open in the reader →1בקידושין (ב) פוסק כר' יוסי כו', בקידושין ע"ב ע"ב איתא ת"ר ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא דברי ר' יוסי ר"מ אומר אין טהורים כו' והקשה הגמ' בשלמא לר"מ היינו דכתיב וישב ממזר באשדוד אלא לר' יוסי מאי וישב ומשני כדמתרגם ר' יוסף כו' אר"י אמר שמואל הלכה כר' יוסי א"ר יוסף אי לאו דאמר ריא"ש הלכה כר' יוסי הוה אתי אליהו מפיק מינן צוורני צוורני קולרין ערש"י שם, ולכאורה ק"ל מ"ק ר' יוסף אי לאו כו' הלא אפי' אי לא הוה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ג"כ הוי הלכה כר"י מחמת כללו של ר' יוחנן עירובין מ"ו ע"ב דר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי ודוחק לומר דר' יוסף לא ידע מכלל זה כיון דבסנהדרין דף כ"ז מוכח דכלל זה הי' מורגל בין כולהו אמוראי וגם על שמואל גופא ק"ל דל"ל למימר הלכה כר' יוסי כיון דכבר אמר ר' יוחנן את כללו ותו ק"ל על רבינו דכ' בקידושין פוסק כר' יוסי נראה דאי לאו הפסק דקידושין לא הי' הלכה כר' יוסי הלא מחמת כללו של ר' יוחנן ג"כ צריך לפסוק כר' יוסי, ונ"ל בס"ד ליישב כיון דפולגתא זו של ר"מ ור' יוסי הלכתא למשיחא היא והוה יכל"ל דר' יוחנן בעירובין ל"ק את כללו אלא היכא דפילגי בפלוגתא שאינה הלכתא למשיחא ע"כ קאמר שמואל הלכה כר' יוסי וממילא גם על ר' יוסף ועל רבינו ג"כ ל"ק כמובן אבל לכאורה באמת קשה על שמואל הלא הלכתא למשיחא היא ועל ר' יוסף קשה טפי דמדוע לא הקשה גם כאן הלכתא למשיחא כמו שהקשה בסנהדרין נ"א ע"ב ובזבחים מ"ה ע"א אבל כבר מתרץ א"ז התוס' בסנהדרין וזבחים שם ד"ה הלכתא וז"ל והא דפסקינן הלכה כר' יוסי בי' יוחסין דעתידין ממזרי ליטהר נ"מ בזמה"ז שלא להתרחק ממשפחות שאינן ידועות דבממזר שאינו ידוע מיירי עכ"ל נראה מתו' דר' יוסי ל"ק אלא בספק ממזר כיון שאינם אסורים אלא מדרבנן ושפיר כתב התוס' כיון דהיכי יכל"ל דודאי ממזרים יהיו טהורים וכי יהא בטל לע"ל הלאו דלא יבא ממזר בקהל ד' הלא הרמב"ם סוף ה' מגילה כתב דתורה שבכתב ושבע"פ אינן בטלין לעולם וגם הראב"ד מודה לזה עי"ש ותו הא שמואל קאמר בסנהדרין צ"ט ע"א דאין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד וכ"פ הרמב"ם סוף הל' מלכים וא"כ היכי פסק שמואל כר' יוסי אעכצ"ל דר' יוסי לא קאי אלא על ספק ממזר. אבל לכאורה ק"ל על התוס' קושיא גדולה דלפי דבריהם מה הקשה הגמ' על ר' יוסי מוישב ממזר באשדוד הלא י"ל דפסוק זה קאי על ודאי ממזר ובקושיא זו עמדתי עד שחפשתי ומצאתי בס"ד שהרמב"ן ז"ל מחמת קושיא זו באמת חולק על התוס' וסובר דר' יוסי קאי על ודאי ממזר מובא בר"ן בקידושין שם אבל הריטב"א והר"ן ז"ל שם סברו כהתו' מחמת הקושיא וכי מצות לא יבא ממזר בקהל ד' תיבטל לע"ל ומיישבו את הקושיא מהא דוישב ממזר באשדוד כל אחד לדרכו בטוב טעם עי"ש, אבל הרשב"א ז"ל שם סובר כהרמב"ן ועל הקושיא וכי מצות לא יבא ממזר תיבטל מתרץ וז"ל וי"ל דהוראת שעה תהא לאותן שהיו בדורות קודם ביאת אליהו שאליהו בא ומטהרן אבל אותם שיהיו בימי המשיח אף הם יהיו פסולים דמצות לא יבא ממזר נוהגת לעולם אף בימיו של משיח עכ"ל ועי' בב"י אה"ע סי' ב' שהביא עוד פוסקים בזה, וא"כ יש לפנינו שני שיטות שיטת התוס' ודכוותייהו דר' יוסי קאי על ספק ממזר ושיטת הרמב"ן ודעימיה דר' יוסי קאי על ודאי ממזר וא"כ צריך לידע את דעת רבינו בזה:
2ונ"ל בס"ד לברר בהקדים מדק"ל לכאורה על הרמב"ם שהשמיט את הא דר' יוסי וצ"ל כיון דבקידושין ע"א ע"א איתא א"ר יצחק צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה ועי' ר"ן שם ותראה דלפום שיטת הרמב"ן ר' יוסי ור' יצחק לא פליגי אבל לשיטת התוס' צ"ל דר' יוסי פליג על ר' יצחק וסובר דבזמה"ז לא אמרינן כיון דנטמעה נטמעה אלא לע"ל יהי' כן וא"כ י"ל כיון דהרמב"ם סובר כשיטת התוס' וא"כ סובר דר' יוסי ור' יצחק פליגי וכיון דבסוף הל' מלכים פסק כר' יצחק ע"כ לא פסק את הא דר' יוסי ועי' בב"י סי' הנ"ל ותראה שג"כ לזה כיוון במ"ש דהרמב"ם סובר כהר"ן, וממילא לפי"ז י"ל כיון דרבינו השמיט את הא דר' יצחק וקשה עליו למה וצ"ל אליבא דרבינו להיפוך ממה שכתבנו אליב' דהרמב"ם דכיון דהביא את הא דר' יוסי ע"כ השמיט את הא דר' יצחק וא"כ ממילא עכ"מ דרבינו גכ"ס כשיטת התוס' דר' יוסי קאי על ספק ממזר דאי הוה סובר כשיטת הרמב"ן אז לא הי' לו להשמיט את הא דר' יצחק משום הא דר' יוסי כיון דלא פליגי אעכצ"ל דרבינו סובר כשיטת התוס' ודו"ק ולענין הלכה פסקינן בש"ע סי' הנ"ל כר' יצחק: