ברית משה, מצות לא עשה יב:ה
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 12:5
Open in the reader →1ומסיק (ה) שם דת"ח צריך שיהא עלוב ולא עולב כו'. עי' בדינא דחיי שכ' דמדאמר רבא כל המעביר על מדותיו כו' מוכח דגם בת"ח מיירי דבמלת כל נכלל גם ת"ח ולי נראה דגם מיומא פ"ז ע"ב מוכח דצ"ל אליבא דרבא כן דמדהקשה הגמ' שם ור' חנינא היכי עביד הכי והאמר רבא כל המעביר על מדותיו כו' ולכאורה מה הקשה הגמ' מהא דרבא על ר"ח דילמא לא אמר רבא בת"ח אע"כ דגם משם מוכח דבמלת כל נכלל גם ת"ח כמובן. ומ"ש רבינו ולעולם דנקיט ליה בליביה וכי מפייסין ליה מפייס כו' המרש"ל ז"ל בביאורו כאן וגם הדד"ח מציינין על זה את מ"ש רש"י ביומא שם ד"ה דנקיט בליביה וז"ל ואם בא אחר לנקום נקמתו בקיום המשפט ישתוק עכ"ל אבל לכאורה ק"ל דלפי פשטות לשון הגמ' דקאמר דנקיט ליה בליביה נראה שהוא נוטר את נקמתו בלבו וכן נראה ממ"ש רש"י את נקמתו משמע שיש לו נקימה בלבו וא"כ נשאר כאן קושיתינו שהוא קושיות הר"ח הנ"ל מחודש ג' הא עובר על לא תשנא את אחיך ובאמת הר"ח לא הקשה את קושיתו אלא כאן על מה דמשני הגמ' דנקיט ליה בליביה, אבל ראיתי בריטב"א ז"ל ביומא שם שכ' על דנקיט ליה בליביה וז"ל פי' הוא אינו עושה מעשה נקימה ונטירה אלא מניח עלבונו למקום עכ"ל וי"ל דלהריטב"א ג"כ היתה קשה על רש"י קושיות הר"ח וע"כ מפרש אלא מניח עלבונו למקום כוונתו דבזה אין לו שום שנאה על חבירו וא"כ י"ל דגם רבינו מפרש כהריטב"א, או י"ל דגם רש"י כיוון לתרץ את קושיות הר"ח דלכאורה יש לדקדק ברש"י דמדוע כתב בקיום המשפט ומה רצה בזה וי"ל דכוונתו דנהי דהתורה מזהיר שלא תשנא את אחיך בלבבך אבל כשאדם עובר נגד חבירו באיזה דבר שלא יהא רשאי לילך לב"ד עליו לא מחמת שנאת הלב אלא כדי שיעשה לו הב"ד ד"ת הראוי לו על זה בודאי לא הזהירה התורה ובודאי שרי למיעבד הכי כיון דבמה שעושין משפט הראוי לו בזה אינו מורה שום שנאה כיון דמלך במשפט יעמיד ארץ אלא ת"ח כיון שצריך להיות מן הנעלבין ואינן עולבין ע"כ לא ילך לב"ד וגם לא יעשה לו משפט בעצמו אלא נקיט בליביה וע"כ כתב רש"י ואם בא אחר לנקום נקמתו בקיום המשפט ישתוק כוונתו דכיון דהאחר לא עשה לו רע אלא בקיום המשפט המגיע לו ע"כ באמת לא מורה שתיקתו על שום שנאה כיון דקיום המשפט באמת שרי ליה למיעבד ול"ק קושיות הר"ח וממילא יכול שפיר לסבור גם רבינו כרש"י כמ"ש המרש"ל והדינא דחיי כמובן: