ברית משה, מצות לא עשה קכא:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 121:4
Open in the reader →1ונ"ל בס"ד לתרץ בהקדים להבין את טעמו של הבה"ג דמדוע כשנסתרה עם עכו"ם פסולה לכהונה וצ"ל כמ"ש המרי"ק כיון דגם ר"ג מודה דאינה נאמנת לומר לא נבעלתי היכא שנסתרה עם עכו"ם כדמפ' הגמ' את הברייתא שם דבשבויה גם ר"ג מודה משום דרוב עכו"ם פרוצים בעריות, אבל עדיין צריך תבלין היכי יליף הבה"ג נסתרה עם עכו"ם משבויה בשלמא בשבויה דשהתה עמם זמן מרובה ע"כ סובר ר"ג דמשום רוב עכו"ם פרוצים בעריות אסורה אבל בנסתרה זמן מיעוט אפשר דסובר ר"ג דנאמנת לומר לא נבעלתי כמו שבאמת מחלקים הני פוסקים שהביא המרי"ק בין נסתרה זמן מיעוט לנסתרה זמן מרובה עי"ש כמ"כ נמי יש לחלק לר"ג בשלמא לר' יהושע דסובר אין אפוטרופוס לעריות שפיר י"ל דאפי' לזמן מיעוט אסורה אבל לר"ג דלית ליה אין אפוטרופוס לעריות באמת יש לחלק בין נסתרה לשבויה בשלמא לתירוץ הב' של המרי"ק י"ל דיליף הבה"ג נסתרה מתוך תפלות משבויה במכ"ש דכיון דמודה ר"ג בשבוי"ה אע"ג דאיכא למימר סמוך מיעוטא לחזקת כשרות ואיתרע ליה רובא דרוב עכו"ם פרוצים בעריות ולא הוי אלא פלגא כמ"ש התוס' בסוגייתינו ד"ה מסייע ואפ"ה סובר ר"ג דאסורה כמ"ש התוס' שם מכ"ש בנסתרה מתוך תפלות דאיתרע החזקת כשרות שלה וא"כ הוי רוב עכו"ם פרוצים בעריות רוב מעליא בודאי דמודה ר"ג דאסורה אבל לתירוץ הא' של המרי"ק דגם בנסתרה אית לה חזקת כשרות באמת קשה כהנ"ל ועוד אפי' אם נסתרה מתוך תפלות ג"כ אית לה חזקת כשרות שלא נבעלה כיון דמומר לדבר קל לא הוי מומר לדבר חמור וא"כ גם לתירוץ הב' עדיין קשה כהנ"ל, אעכצ"ל דהבה"ג סובר דבעכו"ם גם ר"ג מודה דאין אפוטרופוס לעריות דע"כ ל"ס ר"ג דאין אפוטרופוס לעריות אלא כשלא נסתרה עם עכו"ם אבל כשנסתרה עם עכו"ם באמת גם ר"ג מודה דאין אפוטרופוס לעריות [ובזה נ"ל בס"ד ליישב קושיית הפנ"י דמסוגייתינו נראה דר"ג ל"ס דאין אפוטרופוס לעריות ופסקינן כר"ג וא"כ היכי קאמר סתמא דתלמודא חולין דף י"א דאין אפוטרופוס לעריות די"ל דהגמ' חולין קאמר דדילמא מעכו"ם נבעלה ובעכו"ם באמת גם ר"ג מודה ודו"ק] וא"כ ממילא אין חילוק גם לר"ג בין שבויה לנסתרה כמובן. וכיון שהוכחנו בס"ד דצ"ל להבה"ג דגם ר"ג מודה בעכו"ם דאין אפוטרופוס לעריות וע"כ אוסר גם ר"ג בנסתרה עם עכו"ם א"כ ק"ל על הבה"ג לפום שיטת הר"י בתוס' ד"ה השבתנו דלרב אסי דמה מדברת נבעלה גם לר' יהושע בנסתרה נאמנת אם אומרת לא נבעלתי וכמו שהוכחנו בס"ד בחידושינו על סוגי' זו דעכצ"ל בהר"י כן דז"ל התו' השבתנו פי' כו' ומיהו פי' זה לא יתכן למאי דפרישית לעיל דלר' יהושע נאמנת לומר לא נבעלתי ופר"י בדוחק כו' עכ"ל ולכאורה ק"ל הלא גם לפי' ר"י דלר' יהושע אינה נאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי משום דהוי מגו זוטרתא כמ"ש הפנ"י והפלאה ז"ל שם א"כ גם על תירוץ זה עדיין קשה מהא דלעיל כיון דלעיל בד"ה רב אסי כתב התוס' דלרב אסי לר' יהושע נאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי וא"כ מה מוסיף הר"י על הפי' שכ' התוס' מתחילה וכתבנו בחידושינו בכוונת התוס' כך דלכאורה מה הכריח את התוס' דלעיל ד"ה רב אסי לומר דלרב אסי סובר ר' יהושע דנאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו וצ"ל כיון דקשה על רב אסי דמדוע ל"ס כזעירי דמה מדברת נסתרה ע"כ הוכיח התוס' מזה דרב אסי סובר דלר' יהושע באמת נאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו וע"כ ל"ס כזעירי וע"כ קאמר התו' בד"ה השבתנו שפיר על הפי' הא' שהביא דלר' יהושע אינה נאמנת במגו פירוש זה לא יתכן למאי דפרישית לעיל כו' דכוונתו כיון דלפירושו דלעיל דלר' יהושע נאמנת במגו איכא הכרח אמיתי דצ"ל כן דאל"כ קשה אמאי ל"ק רב אסי כזעירי כמו שכתבנו וכיון דאיכא לפי' זה הכרח אמיתי ממילא עכצ"ל דהפי' הא' של התוס' ד"ה השבתנו אינו אמיתי ועכ"כ התוס' שפיר פי' זה לא יתכן כו' אבל לפירושו של הר"י דכשאומרת לא נבעלתי באמת גם לר' יהושע נאמנת אלא כשאומרת נבעלתי סובר דאינה נאמנת במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי כיון דלא הוי מגו טובה כמ"ש הר"י א"כ לפירוש זה באמת ליכא הכרח לומר דלר' אסי סובר ר' יהושע דנאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי כיון דלפירוש זה י"ל דלעולם גם לרב אסי סובר ר' יהושע דבנבעלתי אינה נאמנת במגו משום דלא הוי מגו נוובה ומה דל"ק ר' אסי כזעירי ע"ז י"ל כיון דכשאמרה לא נבעלתי באמת סובר רב אסי דנאמנת לר' יהושע ע"כ ל"ק כזעירי דמה מדברת נסתרה כיון דממה דקאמר ר' יהושע לא מפיה אנו חיין כו' עד שתביא ראי' לדבריה נראה דסובר דליכא אופן שתהא נאמנת עד שתביא ראיה לדבריה ואי נאמר דמה מדברת נסתרה הי' קשה הלא בנסתרה איכא גם אופן אחר שתהא נאמנת דהיינו כשאומרת לא נבעלתי וע"כ לא רצה רב אסי לומר כזעירי אבל כשאומרת לכשר נבעלתי באמת גם רב אסי מודה דאינה נאמנת במגו לר' יהושע וא"כ ליכא לפירושו של הר"י שום קושיא מהא דלעיל אלא התוס' קאמר דפירושו דוחק משום דסובר דהעניין בפ"ע דוחק כיון דכשאומרת לא נבעלתי נאמנת א"כ אמאי לא תהא נאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי וזה שיראה לומר לא נבעלתי שכ' הר"י הי' דוחק להתו' ודו"ק כן כתבנו בחידושינו לפרש את התוס':
2וכיון שהוכחנו בס"ד דלפי' ר"י עכצ"ל דלרב אסי בנסתרה גם ר' יהושע מודה דאם אומרת לא נבעלתי נאמנת ממילא גם זה מוכח דאפי' כשנסתרה עם עכו"ם ג"כ נאמנת לומר לא נבעלתי דל"ל דדוקא כשנסתרה עם ישראל נאמנת אבל לא כשנסתרה עם עכו"ם משום דרוב עכו"ם פרוצים בעריות כיון דלר' יהושע הא דאין אפוטרופוס לעריות הוי כמו רוב עכו"ם פרוצים בעריות דבברייתא שם על הא דאמרו ר"ג ור"א לר' יהושע דשאני שבויה משום דרוב עכו"ם פרוצים בעריות השיב ר' יהושע הא נמי כיון דאיסתתר אין אפוטרופוס לעריות אלמא דלר' יהושע הא דאין אפוטרופוס לעריות הוי כמו רוב עכו"ם פרוצים בעריות וכיון דנאמנת לר' יהושע לומר לא נבעלתי בנסתרה עם ישראל אע"ג דאין אפוטרופוס לעריות ממילא גם בנסתרה עם עכו"ם ג"כ נאמנת אע"ג דרוב עכו"ם פרוצים בעריות [וזה ל"ק דלפירוש הר"י היכי קאמר ר' יהושע בהברייתא דאינה נאמנת כיון דלפי' הר"י באמת איירי הברייתא לרב אסי כשראינו שנבעלה דמחמת זה הקשה הגמ' על רב אסי מהברייתא דקתני תרתי עי"ש ותבין] וכיון דלרב אסי לפי' הר"י סובר ר' יהושע דנאמנת לומר לא נבעלתי אפי' כשנסתרה עם עכו"ם א"כ קשה על ר' יהושע אמאי אינה נאמנת לומר בשבויה לא נבעלתי דאת זה עכצ"ל דגם לרב אסי לכ"ע אינה נאמנת בשבויה דהא ברייתא מפורשת היא דאינה נאמנת וכיון דבשבויה ג"כ הטעם הוא משום דרוב עכו"ם פרוצים בעריות א"כ מ"ש שבויה מנסתרה עם עכו"ם אע"כ מוכח דצריך לחלק לר' יהושע בין שהא עמה זמן מיעוט לשהא עמה זמן מרובה וכיון דבשבויה שהא עמה זמן מרובה ע"כ אסורה אבל בנסתרה דלא שהא אלא זמן מיעוט ע"כ מותרת, וכיון שהוכחנו בס"ד דלפי' הר"י סובר ר' יהושע לרב אסי דנאמנת לומר לא נבעלתי אפי' אם נסתרה עם עכו"ם א"כ לר' גמליאל בודאי ג"כ הדין כן היא וא"כ קשה על הבה"ג מהר"י כיון דגם להבה"ג עכצ"ל דסובר כפי' הר"י דהא הפי' ראשון של התוס' התוס' עצמו איתותב שם וא"כ לא נשאר לומר אלא כפירושו של הר"י וא"כ קשה על הבה"ג כיון דלפירושו של הר"י מוכח דלרב אסי בין לר"ג ובין לר' יהושע אפי' אם נסתרה עם עכו"ם נאמנת לומר לא נבעלתי. וכדי ליישב א"ז עכצ"ל דהר"י לא קאמר את פירושו אלא אליבא דרב אסי דסובר דמה מדברת נבעלה וקשה עליו אמאי לא קאמר נסתרה וצ"ל דסובר דבנסתרה אפי' לר' יהושע נאמנת וא"כ קשה מהברייתא אעכצ"ל כתירוצו של הר"י דהברייתא איירי כשראינו שנבעלה אבל בנסתרה באמת לכ"ע נאמנת לומר לא נבעלתי וא"כ ממילא מוכח דאפי' כשנסתרה עם עכו"ם ג"כ לכ"ע נאמנת לומר לא נבעלתי כהנ"ל אבל לזעירי דסובר דמה מדברת נסתרה באמת לדידי' אפי' לר"ג אם נסתרה עם עכו"ם פסולה לכהונה כיון דרוב עכו"ם פרוצים בעריות או מהטעם שכתבנו בריש מחודש זה דבעכו"ם גם ר"ג סובר דאין אפוטרופוס לעריות' וכיון דהבה"ג פסק כזעירי כמ"ש בפירוש ע"כ פסק שפיר דאם נסתרה עם עכו"ם פסולה לכהונה אבל המחבר כיון דנקט באה"ע סי' ו' סעיף י"ז כלשון הרמב"ם הל' א"ב פי"ח הלי"ג פנויה שראוה שנבעלה ע"כ מוכח דפסק כרב אסי דמה מדברת נבעלה וכן הוכחנו בס"ד בספרי פני משה הל' א"ב שם שהרמב"ם והטור והמחבר והרמ"א והלבוש פסקו כרב אסי וכיון דהמחבר פסק כרב אסי ע"כ לא פסק הבה"ג ול"ק עליו קושייתינו הנ"ל מחודש ב' ודו"ק. ועל הרמ"א הנ"ל י"ל דלענין הפשט בהבה"ג באמת סובר כתירוצו הב' של המרי"ק מחמת הטעמים שכתבנו במחודש ג' ואע"ג דהרמ"א ג"כ פסק כרב אסי וכיון דפסק כרב אסי שוב אינו יכול לפסוק כהבה"ג כהנ"ל אליבא דהמחבר מ"מ י"ל דהכי קאמר הרמ"א מיהו אם נתייחדה לשם זנות יש להחמיר כוונתו כיון דאיכא הרבה פוסקים דפסקו כזעירי רבינו והבה"ג והר"ן והריב"ש סי' רל"א והרדב"ז הנ"ל מחודש ב' וכיון דפסקו כזעירי ע"כ דסברו כהבה"ג כיון דלזעירי איכא הכרח מגמ' לומר כהבה"ג כמ"ש המרי"ק הנ"ל וכיון דיש הרבה פוסקים דפסקו כהבה"ג ע"כ קאמר הרמ"א דיש להחמיר וא"כ ל"ק קושייתינו הנ"ל מחודש ג' על הרמ"א כיון די"ל דלעולם סובר הרמ"א דפנויה שנתייחדה לשם זנות נכללת במכ"ש ול"ק הלא פנויה שנתייחדה מצד הדין פסולה לכהונה כהנ"ל מחודש ג' כיון דבאמת מצד הדין אינה פסולה כיון דהרמ"א ג"כ פסק כרב אסי אלא מצד החומרא דהני פוסקים דפסקו כזעירי סובר דפסולה וע"כ שפיר י"ל דנכללת פנויה במכ"ש כהנ"ל מחודש ג', וממילא גם על הלבוש ג"כ ל"ק כיון דהלבוש באה"ע סי' ו' נקט ג"כ כלשון המחבר פנויה שראוה שנבעלה וא"כ מוכח דג"כ פסק כרב אסי ע"כ שפיר קאמר בסי' ז' כהרמ"א דיש להחמיר ודו"ק: