ברית משה, מצות לא עשה יג:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 13:3
Open in the reader →1ונ"ל בס"ד לתרץ בהקדים מה דק"ל על רבינו דבמשנה אבות פ"ג מ"ח איתא ר' דוסתאי ב"ר ינאי משום ר"מ אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו שנא' רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח וגו' יכול אפילו תקפה עליו משנתו ת"ל ופן יסורו מלבבך וגו' הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו ופי' רש"י שם משנה ז' על הרי זה מתחייב בנפשו וז"ל כלומר מסתכן בנפשו כי כשעוסק בתורה אין רשות לשטן להזיקו וכיון שפוסק על דברים בטלים ניתנה לו רשות עכ"ל וא"כ לפי"ז עכצ"ל דכ"ש במשנה ח' דלא אמר התנא אלא כאלו מתחייב בנפשו בודאי דאין הפשט דחייב מיתה מן השמים ממש אלא הפשט שמסתכן בנפשו כמ"ש רש"י וגם הברטנורא ז"ל כתב שם וז"ל א"נ כאלו מתחייב בנפשו לפי שאותה משנה היתה משמרתו ועכשיו ששכחה אינה משמרתו עכ"ל עכ"פ זה מוכח מהמשנה זו בפירוש דעל לאו אינו עובר על שכחת התורה מדלא כתבה כן וא"כ לכאורה קשה על ר"ל ורבינא ורנב"י דמנחות הנ"ל מן המשנה זו וצ"ל דהם סברו דמתניתין דאבות אזלה אליבא דר"מ דבאמת סובר כן אבל החכמים סברו דגם לאו איכא והם אמרו אליבא דחכמים וגם מהמרש"א ז"ל ח"א במנחות שם נראה בפירוש דלא סברו האמוראי' הנ"ל כהמתניתין דאבות דעל הא דאמר הגמ' יכול אפי' מחמת אונסו ת"ל ופן יסורו מלבבך במסירם מלבו הכתוב מדבר כתב התוס' וז"ל משנה היא במס' אבות והקשה המרש"א על זה וז"ל ובעיקר דבריהם קשה אמאי כתבו כן אהך דיכול אפילו מחמת אונסו כו' דמתניתין היא באבות ולא כתבו כן ארישא דמילתא כל המשכח דבר אחד מתלמודו כו' הא מתניתין היא באבות כל השוכח ד"א ממשנתו כו' אבל הנר' דמתניתין לענין מתחייב בנפשו שנויה והכא כולה מילתא לענין לעבור בלאו קאמר כו' עכ"ל ולכאו' עדיין קשה על המרש"א וכי אתו הני אמוראי לאפלוגי אתנא דאבות ובאמת כבר הקשה היד מלאכי ז"ל סי' קצ"ח בתשובה שהביא שם את הקושי' זו על המרש"א אעכצ"ל דגם המרש"א סובר כמו שכתבנו דבאמת פליגי על ר"מ דאבות והם סברו כהחכמים, וא"כ לפי הנחה זו ק"ל על רבינו דהיכי יכול להביא את המתניתין דאבות וגם את הא דרבינא דמנחות [דממה דכ' רבינו ובפ' שתי לחם אמרינן דעובר בשני לאוין נראה דפסק כרבינא כמו שאכתוב לקמן בס"ד] הלא רבינא פליג על המתניתין דאבות כהנ"ל והקושיא זו גם על היראים הנ"ל מחודש א' קשה שג"כ הביא את המתניתין דאבות ואת הא דר"ל דמנחות וצ"ל דרבינו והיראים באמת סברו כמו שתירץ היד מלאכי סי' הנ"ל בתשובה שהביא שם דר"ל ורבינא ורנב"י לא פליגי על המתניתין דאבות וממילא לפי"ז צ"ל דגם רבינו והיראים סברו דהמתניתין חיוב מיתה בידי שמים ממש קאמר כמו שאיתא ביד מלאכי שם עי"ש ותבין [ועי' בתנא דבי אליהו רבה פרק כ"א שכ' וז"ל והם אינם ממלאים ימיהם ושנותיהם שנא' רק השמר לך ושמור נפשך מאד כו' גם משם יש להוכיח דהלימוד של מתחייב בנפשו מקרא ושמור נפשך מאד חיוב מיתה בידי שמים הוא] או י"ל דלעולם גם רבינו והיראים סברו כרש"י והברטנורה הנ"ל דלא חייב מיתה ממש קאמר המתניתין דאבות ועל קושיתינו י"ל דסברו דר"ל ורבינא ורנב"י סברו דמש"ה ליתא במתניתין דאבות שעובר בלאו משום דר"מ ל"ס כר' אבין א"ר אילעא דהשמר פן ואל אינו אלא ל"ת אבל הם דסברו כר' אבין אר"א ע"כ הוסיפו על המתניתין דאבות דעובר גם בלאו אבל מתחייב בנפשו ג"כ וכיון דרבינו והיראים פסקו כר' אבין ע"כ הביאו שפיר גם את הא דמתניתין דאבות כל זה י"ל אליבא דרבינו והיראים:
2אבל אליבא דהרמב"ם י"ל דסובר דר"ל ורבינא ורנב"י באמת פליגי עם המתניתין דאבות מהטעם הנ"ל שסברו דר"מ וחכמים פליגי ובזה פליגי המתניתין סוברת דהפסוק רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח וגו' אינה אזהרה אלא דבק עם ענין שלמעלה ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם וגו' כמ"ש רש"י עה"ת וכמ"ש הדד"ח הנ"ל מחודש ב' אליבא דהרמב"ם וכיון דלא הוי אזהרה ע"כ סוברת המתניתין דאם ישכח דבר אחד מלמודו מתחייב בנפשו כיון דכתיב ושמור נפשך וגו' [וכמו דגמר המדרש רבה פ' ראה פרשה ד' סי' ד' מושמור נפשך דמתחייב בנפשו עי"ש] אבל ר"ל ורבינא ורנב"י סברו דהפסוק זה אינו דבוק למעלה אלא היא ענין בפ"ע וא"כ הוי אזהרה וע"כ סברו דעובר על לאו והרמב"ם סובר כיון דבגמ' דמנחות שם בתר דהביא את הא דר"ל ורבינא ורנב"י איתא ר' יוחנן ור"א דאמרי תרווייהו תורה ניתנה בארבעים ונשמה נוצרה בארבעי' כל המשמר תורתו נשמתו משתמרת וכל שאינו משמר את התורה אין נשמתו משתמרת נראה מזה דר"י ור"א באמת פליגי עליהם וסברו כהמתניתין דאבות דליכא לאו בזה אלא מתחייב בנפשו וכיון דר"י ור"א סברו כהמתניתין דאבות וגם מהתנא דבי ר' ישמעאל שהביא הגמרא שם נראה ג"כ דסובר כהמתניתין דאבות וגם מהפסיקתא זוטרתא פ' ואתחנן נראה ג"כ כן מדכתבה וז"ל רק השמר לך מכאן אמרו כל המפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו ומדלא כותבת דעובר בלאו מוכח כמו שכתבנו וגם כיון דאיכא פלוגתא בין ר"ל ורבינא ורנב"י ע"כ פסק הרמב"ם כר"י ור"א וכהמתניתין דאבות וע"כ לא מנה את המל"ת זו בסה"מ וגם לא הביא מזה בחיבורו ול"ק עליו קושיות הדד"ח הנ"ל מחודש ב' מגמרא דמנחות וגם קושיתינו הנ"ל מיושב שפיר ודו"ק: