ברית משה, מצות לא עשה יג:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 13:4
Open in the reader →1ועל קושית הדינא דחיי על הרמב"ן מגמרא דמנחות הנ"ל מחודש ב' שהניח בתימה י"ל דגם הרמב"ן סובר בזה כהרמב"ם דאמוראים הנ"ל פליגי עם המתניתין דאבות אלא הרמב"ן סובר דבזה פליגי המתניתין דאבות סוברת דהקרא רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח וגו' לא בא אלא להזהיר שלא נשכח מעמד הר סיני כמ"ש הרמב"ן הנ"ל מחודש א' [וכמו שנר' מפשטות הקרא מדכתיב יום אשר עמדת לפני ד' אלקיך בחורב בתר רק השמר לך וגו' כמ"ש הר' בחיי ז"ל פ' ואתחנן עיי"ש וכן נר' בפי' ממדרש רבה שה"ש פרשה א' סי' ב' דאיתא שם פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך דברים שראו עיניך איך היה הדיבור מדבר עמך עכ"ל] והא דמתחייב בנפשו דמתניתין אסמכתא בעלמא הוא אבל ר"ל ורבינא ורנב"י סברו דהקרא בא להזהיר על שכחת התורה [וכמו שנראה ממדרש שמות רבה פרשה מ"ז סי' ג' דאיתא שם וכן משה אומר לישראל רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברי' מהו את הדברים אלו דברים שאתה רואה אותן שהם כתובים בכתב ופן יסורו מלבבך אלו הדברים שנתתי לך על פה עכ"ל נראה בפי' ממד' זה דפן תשכח קאי להזהיר על שכחת התורה שבכתב ושבע"פ ול"ק מהמדרש שה"ש הנ"ל די"ל דשני מימרות הם עכ"פ מהמד' שמות רבה איכא ראי' גמורה לשיטת רבינו וכן נראה ממד' שוחר טוב מדרש תהלים מזמור ע"ח סי' א' דאיתא שם על הפסוק רק השמר לך וגו' וז"ל לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל התורה שלא תשתכח מפיהם עי"ש] והרמב"ן סובר כיון דר' יוחנן ור"א סברו כהמתניתין דאבות וכמד' שה"ש הנ"ל ע"כ פסק כהמתניתין דאבות ולא כגמ' דמנחות ול"ק קושיות הדד"ח על הרמב"ן ודו"ק:
2ומה מאד יש ליישב בס"ד בהנ"ל מה שהקשינו לעיל מחודש א' על רבינו דמדוע לא התחיל את המל"ת זו במל"ת שלא, שלא לשכח את התורה די"ל דכיון די"ל הפשט בהפסוק פן תשכח את הדברים וגו' בתרי אנפין הנ"ל א"כ יש מקום להסתפק על הפשט אמיתי כיון דהראי' לפשטו של רבינו מגמ' דמנחות שהקשה הדד"ח משם על הרמב"ם והרמב"ן הנ"ל באמת אינו ראי' גמורה כיון די"ל או כמו שכתבנו אליבא דהרמב"ם הנ"ל מחודש ב' או י"ל כמו שכתבנו אליבא דהרמב"ן וכיון דליכא הוכחה גמורה מגמרא דמנחות לשיטות רבינו א"כ יש מקום להקשות על רבינו דמנ"ל לומר דוקא כשיטתו דילמא באמת הפשט כמ"ש הרמב"ן אעכצ"ל דלרבינו הי' ראי' לשיטתו מקרא גופא דהי' קשה לו דאי נאמר דפן תשכח בא להזהיר שלא לשכח מעמד הר סיני כמ"ש הרמב"ן א"כ למה כתיב אח"כ ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וגו' האי כל ימי חייך ל"ל דמהיכא תיתי דלא יהא מחויב לזכור מעמד הר סיני כל ימי חיו אפילו כשהוא זקן ותשש כח דבשלמא כשאמרינן דכל ימי חייך בא על זקן ותשש כח שלא לפרוש מה"ת ע"ז שפיר צריך קרא משום דהו"א כשהוא זקן ותשש כח כיון שלמד עד עתה הרבה תו ל"צ לטרוח וללמוד אבל לפשטו של הרמב"ן כל ימי חייך ל"ל אעכ"מ דכל ימי חייך לא בא אלא על זקן שלא יפרוש מן התורה וא"כ ממילא תו איכא גם הכרח לומר דגם פן תשכח וגו' בא להזהיר שלא ישכח את התורה דלומר דחצי קרא בא להזהיר על מעמד הר סיני וחצי בא על זקן שלא יפרוש מן התורה זה לא מסתבר ותו כיון דכל הנועם שלא יפרוש הזקן מן התורה היא משום שלא ישכח את התורה כהנ"ל מחודש א' א"כ ממילא עכצ"ל דפן תשכח וגו' בא להזהיר ע"ז דאלת"ה מנ"ל אזהרה ע"ז ועוד מפשטות הקרא ג"כ מוכח דפן יסורו מלבבך כל ימי חייך קאי על הענין דרישא דקרא וכיון דעכצ"ל דכל ימי חייך קאי על זקן שלא יפרוש מן התורה ממילא מוכח מזה דגם הרישא דקרא רק השמר ושמור נפשך מאד פן תשכח וגו' בא ג"כ להזהיר שלא לשכח את התורה וע"כ סובר רבינו כשיטתו ולא כהרמב"ן כיון דמקרא גופא למד את זה וא"כ ממילא י"ל כיון דעיקר ראי' לשיטתו היא מכל ימי חייך ע"כ כתב רבינו מתחלה הפורש מן התורה אפילו זקן כו' שנ' ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וגו' כדי שנדע דמכל ימי חייך ילפינן דזקן לא יפרוש מן התורה ומשם למד את שיטתו דהלאו זה בא להזהיר שלא לשכח את התורה ודלא כהרמב"ן ודו"ק: