ברית משה, מצות לא עשה יג:ה
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 13:5
Open in the reader →1ובפ' (ב) שתי לחם אמרינן שעובר בשני לאוין כו'. מרבינו נראה דפסק כרבינא דמנחות כהנ"ל מחודש ג' אבל לכאורה צריך להבין דמדוע לא פסק או כר"ל דאינו עובר אלא בחד לאו או כרנב"י דעובר בג' לאוין ואפשר משום דרבינא הוי מכריע ע"כ פסק כותיה אבל לכאורה זה גופא טעמא בעי דמדוע סובר ר"ל חד ורבינא תרי ורנב"י ג' לאוין ובמה פליגי, ואפשר דבזה פליגי ר"ל סובר דהשמר לך ושמור נפשך צריך לדרשה דר' ינאי דשבועות ל"ו ע"א דיליף מיניה שלא יקלל את עצמו עי"ש ובביאורי המרש"ל כאן, ופן תשכח ופן יסורו סובר ר"ל כיון דכתיבי אהדדי ובחד לשון ע"כ לא הוי אלא חד לאו בודאי כשלא היה יליף מהשמר לך את הדרשה דר' ינאי אז אע"ג דגם השמר לך ושמור נפשך כתיבי אהדדי אפ"ה הי' סובר דעובר בב' לאוין משום השמר ופן כיון דלא נאמרו בחד לשון אבל כיון דהשמר לך וגו' איצטריך לדרשה דר' ינאי והשני פן כתיבי אהדדי ובחד לשון ע"כ סובר ר"ל דאינו עובר אלא על חד לאו, וממילא מה מאד יש ליישב בזה בס"ד את הקושי' גדולה של היד מלאכי סי' קצ"ח שהקשה על ר"ל מגמ' דיומא פ"א ע"א דאיתא שם אמר ר"ל מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי משום דלא אפשר כו' מתקיף לה רב הושעי' נכתוב רחמנא השמר פן לא תעונה א"כ נפישי להו לאוי עי' רש"י שם והקשה היד מלאכי וז"ל והא קחזינן לר"ל גופא בההוא דמנחות דסבירא ליה דכשהשמר ופן סמיכי אהדדי ללאו אחד לחודא היא נחשב וא"כ שפיר הוי מצי למכתב אזהרה בעינוי ולימא השמר פן לא תעונה עי"ש אבל לפי מה שפירשנו בר"ל דמנחות ל"ק מידי משום דאי הוה כתיב השמר פן לא תעונה באמת גם לר"ל היה נחשב לתרי לאוין אע"ג דסמיכי אהדדי כיון דבשני לשונות הן כתיבין כמובן וא"כ ממילא שפיר י"ל אליבא דר"ל כמו שכתבנו, ורבינא י"ל דסובר דהא דר' ינאי דשבועות הנ"ל ילפינן מושמור נפשך או מהשמר לך גרידא וא"כ נשאר חד שמר ולענין השני פן סובר כר"ל דלא נחשב אלא חד לאו וע"כ סובר דעובר על שני לאוין הן אמת דהי' יכלינן למימר לרבינא דלא חשב גם השני שמור אלא חד לאו משום דסמיכן אהדדי ונאמרו בחד לשון וע"כ ליכא לרבינא אלא תרי לאוי חד השני שמור ואידך התרי פן אבל זה עדיף לי לומר דגם רבינא סובר כר' ינאי דשבועות כדי שלא יהא קשה על רבינו ההילכתא אהדדי דכאן פסק כרבינא ובמל"ת רי"ב פסק כר' ינאי דשבועות כמובן, ורנב"י י"ל דסובר דאפילו כשהם סמיכי אהדדי ונאמרו בחד לשון ג"כ נחשב לתרי לאוי וכיון דאיכא כאן תרי השמר ותרי פן שדי חד השמר לדרשה דר' ינאי ונשאר חד השמר ותרי פן וע"כ סובר דעובר על ג' לאוי ואל תשיבנו הלא רנב"י אמר במנחות שם וז"ל בשלשה לאוין שנ' השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח וגו' נראה לכאורה דשני שמור וחד פן חשיב לג' לאוין דזה באמת ל"ק מידי די"ל דמה דאמר הגמ' שם אח"כ יכול אפילו מחמת אונסו ת"ל ופן יסורו מלבבך במסירו מלבו הכתוב מדבר גם זה מדברי רנב"י הם וממילא שפיר י"ל דפן יסורו ג"כ חשב ללאו אלא אגב רצה לאשמעינן דאינו חייב אלא כשמסיר מלבו וא"כ שפיר י"ל דהג' לאוין הם התרי פן וחד שמור ואידך שמור איצטריך לדרשה דר' ינאי וע"כ לא אמר דעובר על ד' לאוין ומיושב שפיר בס"ד הקושי' של המרש"א בח"א במנחות שם שהניח בצ"ע דמדוע לא חשיב רנב"י ד' לאוין כמובן, וממילא לפי פשטינו בפלוגתתם באמת שפיר י"ל דרבינא הוי כמכריע וע"כ פסק רבינו כרבינא או י"ל משום דרבינא הוי בתרא והלכתא כבתרא ע"כ פסק כותיה ודו"ק: וגם מה מאד יש ליישב לפי הנ"ל את הר' בחיי ז"ל בפ' ואתחנן דכ' וז"ל ועוד דרשו במקום אחר כל השוכח דבר אחד מתלמודו עובר בב' לאוין כו' עכ"ל ולכאורה לפי מ"ש המרש"ל בביאורו כאן דמש"ה לא פסק רבינו דעובר בג' לאוין משום דמהשמר ושמור נפשך יליף שלא לקלל את עצמו כר' ינאי דשבועות הנ"ל א"כ קשה היכי פסק הרבינו בחיי דעובר על ג' לאוין הלא איצטריך השמר לך ושמור נפשך לדרשה דר' ינאי דהלכתא כותיה אבל לפי פשטינו בפלוגתתם לא קשה מידי כמובן והא דלא הביא הר' בחיי גם את הפן השני י"ל דסמך על מה שהביא בתחלת דבריו שם עי"ש ותבין אבל עדיין ק"ל על הר' בחיי דמדוע לא פסק כרבינא דהוי מכריע וגם הוא בתרא וכן קשה על היראים והסמ"ק הנ"ל מחודש א' דפסקו כר"ל וזה טעמא בעי וצ"ע: