ברית משה, מצות לא עשה יד:י

1וממילא בהנ"ל מה מאד יש להבין בס"ד את הש"ך ז"ל יו"ד סי' קמ"ב ס"ק ל"ג שהקשה עליו הסדר משנה הלכה הנ"ל וז"ל ועוד אני צריך לעורר ולבאר בס"ד דברי הש"ך שכ' בנוי אלילים פירוש באלילים עצמן שנעבדו אסור להסתכל בהן לראות נויין אבל צורות שנעשו לנוי ולא לעבוד מבואר בתוס' והרא"ש דמותר עכ"ל הש"ך והנה תחלת דברי פיו תמוהים שכ' באלילים עצמן שנעבדו אסור וכו' משמע הא אם לא נעבדו עדיין אע"פ שנעשו לעבדן מ"מ מותר להסתכל בהן לדעת התוס' והרא"ש והרי בדברי הרא"ש ובדברי מרן הב"י נראה דאפילו לא נעבדה עדיין רק כיון שנעשו לעבדן ג"כ אסורים להסתכל בהן לכ"ע אפילו לדעת התוס' והרא"ש כדמשמע כן מדבריהם הנ"ל גם סוף דברי הש"ך עצמם מורים כן שהרי הוא סיים אבל לצורות שנעשו לנוי ולא לעבוד וכו' הרי מבואר מזה שהטיל תנאי דדוקא אם לא נעשו כלל לעבוד אבל אם נעשו לעבוד אע"פ שלא עבדה עדיין אסור להסתכל בה לפיכך נראה לענ"ד בס"ד ברור שצריכין אנו להגיה בראשית דברי הש"ך בנוי אלילים פירוש באלילים עצמן שנעשו לעבוד אסור להסתכל בהם וכו' וכוונתו אע"פ שלא נעבדו עדיין עכ"ל הסד"מ אבל לפי מה שבררנו השיטות בס"ד בסוגי' זו באמת ל"צ להגיה בהש"ך מידי די"ל דהש"ך באמת פסק כרבינו והרמב"ם ושאר פוסקים הנ"ל דדוקא כשנעבדו אסור להסתכל בהם וה"ק הש"ך פירוש באלילים עצמן שנעבדו אסור להסתכל בהן לראות נויין כוונתו בזה לפסוק כרבינו והרמב"ם ושאר פוסקים הנ"ל ואח"כ כתב הש"ך אבל צורות שנעשו לנוי ולא לעבוד מבואר בתוס' והרא"ש דמותר כוונתו דכיון דזה דלנוי מותר לא כתבו רבינו והרמב"ם בפיר' אלא התוס' והרא"ש כתבו בפי' כן ע"כ מייחס הש"ך את זה על התוס' והרא"ש וע"כ כתב מבואר בתוס' והרא"ש כוונתו דשם מבואר בפירוש כן ומ"ש הש"ך ולא לעבוד כוונתו דזה היא שיטות התוס' והרא"ש ולא הביא הש"ך את זה אלא משום שהביא את שיטתם ע"כ רצה להביא בשלימות אבל לעצמו באמת סובר הש"ך כמ"ש בתחלת דבריו כשיטות רבינו והרמב"ם ושאר פוסקים הנ"ל דלא אסור להסתכל אלא בצורות שנעשים לשם ע"ז ונעבדו אבל אם לא נעבדו מותר וגם נ"ל להביא ראי' מכנה"ג שג"כ סובר הפשט בש"ך כמו שכתבנו דביו"ד סי' קמ"ב בחלק ב"י אות מ"ו העתיק הכנה"ג את לשון הש"ך ממש ואי נא' כמ"ש הסד"מ דצריך לשנות הגירסא בהש"ך אז היה קשה על הכנה"ג דהיאך לא הרגיש בזה אעכ"מ דגם הכה"ג סובר הפשט בש"ך כמו שכתבנו כמובן ואת הפשט זה כתבנו לפום הבנת הסד"מ בש"ך דקאי על הסתכלות ע"ז גופא אבל לפי מה שאכתוב לקמן בס"ד בהבנת הש"ך באמת ל"צ גם לפשטינו:

2אבל מהב"י סי' הנ"ל נראה בפי' דפסק כתוס' והרא"ש ור"י כיון דלא הביא אלא את שיטתם אבל לכאורה קשה על הב"י דמדוע לא פסק כרבינו והרמב"ם ויראים וסמ"ק והחינוך הנ"ל כיון שהם רבים וצ"ל דהב"י עשה את עצמו בפסק זה כמכריע דבהא דאסור להסתכל בע"ז אפילו כשלא נעבדה עדיין פסק כתוס' והרא"ש ור"י כיון דגם רש"י והערוך והר"ן הנ"ל מחודש ו' סברו כן וא"כ הוי הם רבים ע"כ פסק כוותיהו ובהא דבצורות שלא נעשו אלא לנוי דמותר להסתכל ג"כ מש"ה פסק הב"י כתוס' והרא"ש ור"י נגד שיטת רש"י ודכוותיה כיון דבזה גם רבינו והרמב"ם והיראים סמ"ק והחינוך ג"כ סברו כוותייהו וממילא מה מאד יש ליישב בס"ד בזה את הקושי' שהקשה הסד"מ דמדוע לא הביא הב"י כלל את דעת רש"י ותוס' דע"ז והערוך והר"ן שחולקים ומחמירים להסתכל אפילו בצורות שלא נעשו אלא לנוי בעלמא והניח בצ"ע אבל בהנ"ל ל"ק מידי די"ל דהב"י לא רצה להאריך וע"כ לא הביא אלא שיטות התוס' דשבת והרא"ש דפסק כוותייהו וגת הלבוש ז"ל ביו"ד סי' הנ"ל פסק ג"כ כן עי"ש.

3ובהמחבר סי' הנ"ל סעיף ט"ו ראיתי שכ' וז"ל אסור לשמוע כלי שיר של אלילים או להסתכל בנוי אלילים כיון שנהנה בראייה עכ"ל ולכאורה ק"ל על המחבר בתרתי חדא דמדוע כתב או להסתכל בנוי אלילים מדוע ל"כ או להסתכל באלילם ועוד מדוע כתב הטעם שנהנה בראייה מדוע ל"כ הטעם משום שנא' אל תפנו אל האלילים וגם על הלבוש הנ"ל קשה קושיא זו דמדוע כתב על ראייה ולא ידבק בידך מאומה כתיב מדוע ל"כ משום אל תפנו וגו' אסור להסתכל עי"ש ותראה דזה קושיא גדולה עליו:

4וע"כ נ"ל בס"ד דדברי המחבר הם ממש דברי הר' ירוחם הנ"ל מחודש ו' שהביא ראיה דאסור מר"ש בן פזי דפסחים וכ"כ הבאר הגולה שם וא"כ לכאורה גם על הר"י קשה דמדוע כתב או להסתכל בנוי ע"ז מדוע ל"כ להסתכל בע"ז ותו קשה מדוע כתב כיון שנהנה בראייה והביא ראי' לזה דאסור מר"ש בן פזי מדוע ל"כ הטעם שלא להסתכל משום אל תפנו וגו' אע"כ צ"ל דבתחלת דבריו לא דיבר הר' ירוחם מאיסור הסתכלות בצורות ע"ז גופא משום דזה באמת אסור מאל תפנו שכ' אח"כ עי"ש ותבין אלא בתחלת דבריו דיבר שהסתכל בנוי ע"ז דהיינו על הבגדים המזוהבים או על הכסף והזהב שעליהם וזה נקרא נוי ע"ז ואין כוונתו על נוי גוף הפרצוף של ע"ז או על נוי שאר הגוף של ע"ז אלא כוונתו על נוי בגדים או שאר תכשיטין שעליהן וזה הנוי באמת מחמת אל תפנו וגו' מותר להסתכל כיון דלא הסתכל בע"ז גופא לא גרע זה הנוי משאר צורות של נוי שלא נעשו לע"ז דמותר להסתכל בהן [כמו שסובר הר' ירוחם בפירוש כמ"ש אח"כ] אלא הר' ירוחם סובר כיון דהנוי זה הוי תשמישי ע"ז כמו הכלי שיר של ע"ז וכיון דמתשמישי ע"ז ג"כ אסור להנות וכיון דבקול ומראה ג"כ יש הנאה כמו שמוכח מר"ש בן פזי ע"כ סובר דאסור להסתכל גם בנוי זה וע"כ כתב הטעם משום שנהנה בראייה ול"כ משום אל תפנו וגו' דכיון דלא דיבר שם בתחלת דבריו מראיית גוף ע"ז אלא מהנאת ראייה של נוי תשמישי ע"ז כמו שכתבנו וע"כ הביא הר' ירוחם את זה שלא להסתכל בנוי ע"ז במאמר אחד עם שלא לשמוע כלי שיר של ע"ז משום דבשניהם הטעם משום שהם תשמישי ע"ז ואסור להנות מתשמישי ע"ז כמובן, וא"כ מה מאד יש להבין עכשיו גם את דברי המחבר הנ"ל שהם ממש דברי הר' ירוחם דהמחבר באמת ג"כ לא איירי מהסתכלות בע"ז גופא אלא איירי שלא להסתכל בנוי של ע"ז כמו שכתבנו אליבא דר' ירוחם וע"כ כתב המחבר בנוי אלילים ול"כ להסתכל באלילים וגם מש"ה הביא המחבר את זה בסעיף אחד עם כלי שיר כיון דבשניהם הטעם משום שהם תשמישי ע"ז ואסור ליהנות מתשמישי ע"ז וע"כ כתב המחבר כיון שנהנה בראייה ול"כ משום אל תפנו כיון דלא איירי שם שהסתכל בגוף ע"ז וגם הלבוש הנ"ל מש"ה הביא הפסוק לא ידבק בידך מאומה גם על הראייה שדיבר שם כיון דאיירי מהנאת תשמישי ע"ז כמו שכתבנו והנאת תשמישי ע"ז באמת ג"כ משום לא ידבק בידך מאומה אסורין בהנאה כמ"ש הלבוש שם סעיף א' וכיון דאיירי המחבר והלבוש כמו שכתבנו על כן הביאו את הדין זה בסי' קמ"ב שאיירי שם מאיסור הנאת תשמישי ע"ז כמובן, וממילא מה מאד יש להבין בס"ד גם את הש"ך הנ"ל ריש מחודש זה דאת זה צריך אני עוד להודיע דלפי פשטינו בהמחבר צ"ל דאיירי באלילים שנעבדו דאי לא נעבדו עדיין אז באמת תשמישי שלהן לא אסורין כמ"ש המחבר שם סי' קל"ט סעיף א' וא"כ ממילא דברי הש"ך עולים יפה דהש"ך ה"ק פירוש כוונתו בפי' זה שלא תאמר דמד"כ המחבר בנוי אלילים פירושו בנוי גוף אלילים משום דאז היה קשה על המחבר כל הקושיות הנ"ל שהקשינו אלא הפירוש בהמחבר כמו שכתבנו שדיבר מנוי תשמישי של אלילים וע"כ כתב הש"ך פירוש באלילים עצמן שנעבדו כוונתו דוקא שנעבדו דאי לא נעבדו עדיין אז לא היו תשמישיהן אסורין בהנאה כמו שכתבנו ואח"כ כתב הש"ך אסור להסתכל בהן אין כוונתו להסתכל בהן עצמן אלא כמ"ש אח"כ לראות נויין כוונתו דהמחבר איירי שהסתכל בהן לראות נוי שלהן כמו שכתבנו ולא לראות את נוי גוף ע"ז וכיון דאיירי המחבר כן ע"כ כתב הש"ך שנעבדו ואח"כ כתב אבל צורות שנעשו לנוי ולא לעבוד מבואר בתוס' והרא"ש דמותר כוונתו במ"ש אבל דאת זה מ"ש עד אבל מזה דיבר המחבר אבל צורות שנעשו לנוי ולא לעבוד מזה לא דיבר המחבר אלא מבואר בתוס' והרא"ש דמותר ומשום דגם מזה שלא להסתכל בגוף ע"ז לא דיבר המחבר ע"כ כתב הש"ך ולא לעבוד כדי לדייק מיניה דדוקא כשעשאה שלא לעבוד אז מותר הא אם עשאה לעבוד אע"ג דלא עבדה באמת אסור להסתכל בגוף ע"ז כמו שסברו התוס' והרא"ש וממילא ל"ק על הש"ך מידי וגם הכנה"ג הנ"ל יפה עשה שהעתיק את הש"ך בלא שום גירסא חדשה ובאמת הסד"מ במחילת כבודו לא יצא ידי עיון בהש"ך וע"כ הקשה עליו כמובן וכיון שזכינו בס"ד לפירוש האמיתי בהש"ך א"כ מוכח בפי' שגם הש"ך באמת פסק לגמרי כהתוס' דשבת והרא"ש כמו שסברו הב"י והלבוש הנ"ל וגם על המחבר ל"ק כל הקושיות הנ"ל ודו"ק בזה כי לפענ"ד הוליכנו בזה בס"ד בדרך אמיתי: