ברית משה, מצות לא עשה יד:ו
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 14:6
Open in the reader →1ואמרינן (ד) בשבת שהצורה עצמה אסור להסתכל בה משום שנאמר אל תפנו כו'. בשבת קמ"ט ע"א איתא ת"ר כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרות' בשבת ודיוקנה עצמה אף בחול אסור להסתכל בה משום שנ' אל תפנו אל האלילים מאי גמ' א"ר חנין אל תפנו אל מדעתכם פירש רש"י כתב המהלך כו' כגון בני אדם המציירים בכותל חיות משונות או דיוקנות של בני אדם של מעשים כגון מלחמת דוד וגלית וכותבין תחתיה זו צורה חיה פלונית וזו דיוקניה פלוני ופלונית ובד"ה אל מדעתכם כתב אל אשר אתם עושים מדעת לבבכם וחלל שלכם אלילים לשון חללים עכ"ל נר' מרש"י דלא איירי הגמ' מצורות ע"ז אלא מצורות שעושים לנוי וזה ג"כ אסור להסתכל וכן סברו ז"ל הר"ן והמאירי בשבת שם וגם מהערוך שהביא הר"ן שם שכ' וז"ל בזמן שאתם מסתכלים בהם אתם מפנין אל מדעתכם ג"כ מוכח דסובר כן כיון דכשמסתכל בצורה שנעשה לנוי ג"כ מפנה אל מדעתו וכן נראה דסובר הר"ח בש"ס ווילנא שם מדכתב דיוקנה פי' צורות אדם, אבל התוס' שם ד"ה ודיוקנה כתב וז"ל נראה דבשויה לשם ע"ז אמר אבל נוי מותר כדמשמע מבנן של קדושים דלא הוו מסתכלי אצורתא דזוזא מכלל דאחריני הוו מסתכלי עכ"ל וכ"כ הרא"ש ז"ל שם וז"ל נראה דבעשויה לע"ז היא אע"פ שלא נעבדה עדיין אבל לנוי מותר כדמשמע מדבנן של קדושים כו' עכ"ל וכ"ס הר' ירוחם נתיב ט"ז ח"ה וז"ל אסור לשמוע כלי שיר של ע"ז או להסתכל בנוי ע"ז כיון שנהנה בראייה כן מוכח מההוא פסחים כ"ו ע"א דאמר ר"ש בן פזי קול ומראה אין בהן מעילה אבל איסור יש בהן וכן בשבת שאסור להסתכל בצורות משום אל תפנו וגו' וכתבו המפרשים דוקא שעשויה הצורה לע"ז אפילו לא נעבדה עדיין אבל לנוי מותר כדאמרינן בנן של קדושים לא הוה מסתכל בצורתא דזוזי מכלל דלאחרים מותר וכ"כ הרא"ש עכ"ל, אבל לכאורה צריך להבין דמי הכריח את הרא"ש לומר דאפילו כשלא נעבדה עדיין ג"כ אסור ונ"ל בס"ד דהרא"ש סובר כיון דאת זה דלא אסור להסתכל אלא בצורה של ע"ז לא ידעינן אלא מהראיה דבנן של קדושים אבל אי לא הוה לן ראיה על זה אז באמת מצד הסברא ה"א דאפילו בצורה דנוי ג"כ אסור להסתכל וכיון כשמחלקין בין צורות ע"ז שלא נעבדה עדיין לצורת נוי ג"כ תו ל"ק מבנן של קדושים א"כ ממילא לית לן שוב ראי' לומר דדוקא של ע"ז שנעבדה אסור ומצד סברא חיצונה באמת אפילו כשלא נעבדה עדיין ג"כ אסור ע"כ סובר הרא"ש כן, וגם מהתוס' נ"ל להוכיח דסובר כן מדכ' אבל נוי מותר ול"כ רבותא טפי דאפילו כשנעשה לע"ז אלא שלא נעבדה עדיין ג"כ מותר עכ"מ דסובר כהרא"ש וגם נ"ל דצ"ל דהב"י יו"ד סי' קמ"ב ג"כ סובר בדעת התוס' כן מדכ' בתר שהביא את הרא"ש וכ"כ התוס' ואי נאמר דהתוס' ל"ס לגמרי כהרא"ש היכי כתב הב"י כן וגם ברדב"ז ז"ל חלק ד' סי' ק"ז צ"ל כן מדכ' וז"ל ואע"פ שכתבו התוס' דאיירי שעשויה לשם ע"ז ועדיין לא עבדם כו' ולכאורה קשה הלא התוס' ל"כ ועדיין לא עבדם אעכ"מ דגם הרדב"ז סובר בדעת התוס' כמו שכתבנו וכ"כ בפירוש הדינא דחיי עי"ש וממילא יצא לנו מהנ"ל דבין התוס' והרא"ש ליכא שום פלוגתא ועל רש"י ושאר פוסקים הנ"ל נשאר קושיות התוס' והרא"ש מבנן של קדושים, אבל ראיתי בתוס' ע"ז נ' ע"א ד"ה הכי גרסינן שכ' וז"ל וא"ת מה חסידות איכא בזה האמרינן פ' שואל דיוקנה עצמה אסורה להסתכל אפי' בחול כדכתיב אל תפנו ושמא בצורתא דזוזא שרגיל לראות בה תדיר לא שייכא בה הפנאה ואפ"ה לא מסתכל עכ"ל חזינן דהתוס' דע"ז ל"ס כהתוס' דשבת וא"כ י"ל דרש"י ודכוותייהו הנ"נ ג"כ סברו כתירוצו של התוס' דע"ז כמובן: