ברית משה, מצות לא עשה יד:ח

1ומה מאד יש ליישב בס"ד בהנ"ל מה שהקשה הסד"מ הלכה הנ"ל על הכ"מ שכ' וז"ל ומפרש רבינו דהני דיוקנאות של עכו"ם הן וא"ת הא אמרינן עלה מאי משמע אמר ר"י אל תפנו אל מדעתכם ואי כפירוש רבינו דהני דיוקנאות של עכו"ם מאי בעי מאי משמע [בגמרא שלפנינו איתא מאי גמרא] הא פשיטא דקרא הכי משמע שלא יפנה ויביט אל האלילים כו' עכ"ל הכ"מ והקשה הסדר משנה ע"ז דמדוע הקשה הכ"מ על הרמב"ם דוקא מדוע לא הקשה גם על התוס' והרא"ש כיון שגם הם סברו בפירושא של דיוקנאות שהוא דוקא כשנעשה לע"ז ועוד הקשה על הכ"מ דמדוע לא הביא את התוס' והרא"ש ולומר שגם התוס' והרא"ש סברו כהרמב"ם ובב"י סי' הנ"ל מחודש ו' הביא את שיטות התוס' והרא"ש ולא הביא הב"י את הרמב"ם כלל מדוע ל"כ הב"י שגם הרמב"ם סובר כוותייהו עי"ש בסד"מ שהאריך בזה, אבל בהנ"ל מיושב הכל די"ל שגם הכ"מ סובר בכוונת הרמב"ם כמו שכתבנו דל"ס בזה כהתוס' והרא"ש דאפילו כשלא נעבדה עדיין ג"כ אסור להסתכל וע"כ הקשה הכ"מ שפיר על הרמב"ם דמה הקשה הגמ' מאי משמע אבל על התוס' והרא"ש ל"ק קושי' זו משום די"ל דהגמ' הכי הקשה מאי משמע כלומר מנ"ל דגם כשלא נעבדה עדיין אסור הלא מפשטות הקרא נראה דדוקא כשנעבדה דלשון אלילים מורה כן וממילא י"ל דמש"ה לא הביא הכ"מ את התוס' והרא"ש כיון דהרמב"ם ל"ס לגמרי כוותייהו ובספרו ב"י שהביא את התוס' והרא"ש ע"כ לא הביא שם את הרמב"ם כמובן, וממילא לפי הנ"ל שגם רבינו סובר לגמרי כהרמב"ם א"כ גם על רבינו קשה קושיות הכ"מ דמה מקשה הגמ' מאי משמע עי' בכ"מ מה שתירץ אבל הפרשת הכסף כתב שתירוצו דוחק עי"ש הטעם וע"כ נ"ל בס"ד לתרץ דהגמ' הכי הקשה מאי משמע כלומר מנ"ל דאל תפנו בא להזהיר שלא להסתכל בע"ז דילמא לא בא אלא להזהיר שלא לגפף או שלא לכבד כמ"ש היראים הנ"ל מחודש ד' וק"ל:

2אבל ראיתי בסד"מ אות ד' שם שהקשה עוד קושי' אחת על הרמב"ם וז"ל לכאו' יש מקום ללין על רבינו דהיאך פסק דאסור להסתכל בצורה שנעשה לעבדה ושאיסורו הוא דאוריי' מקרא דאל תפנו אל האלילים והרי כתבתי דזה היא פלוגתא דת"ק ור"י בת"כ [דת"ק סובר אל תפנו לעבדם ור' יהודא סובר אל תפנו לראותם] ות"ק ור"י הלכה כת"ק דת"ק נחשב כרבים כמבואר להדיא בהרי"ף בשבועות קרוב לסוף פרק כל הנשבעין בפלוגתא דת"ק ור' יהודא וכן הוא כלל זה מפורסם בכולה תלמודא אצל כל הפוסקים וגם אצל רבינו בספרו זו וא"כ היאך פסק רבינו פה נגד זה הכלל כר"י נגד הת"ק לאסור מדאורייתא הסתכלות בצורות הנעשים לשם אלילים וצ"ע עכ"ל ובאמת גם על רבינו ושאר כל הפוסקים הנ"ל דפסקו כר' יהודא קשה קושי' זו, ונ"ל בס"ד לתרץ דלכאו' קושיא זו על הברייתא גופא ודיוקנה עצמה אף בחול אסור להסתכל בה משום שנא' אל תפנו קשה הלא הת"ק חולק על זה וא"כ היכי קתני הברייתא כן אלא על זה י"ל דברייתא זו באמת אזלא אליבא דר' יהודא אבל להלכה סובר גם הגמר' דילן כת"ק דספרא ובזה יש ליישב מדק"ל לכאורה על רש"י בפ' קדושים שכ' וז"ל אל תפנו אל האלילים לעבדם כו' עי' במזרחי מ"ש על זה אבל הגור ארי' כתב וז"ל דאין פירושו שאל יסתכל בהם דא"כ הו"ל למיכתב אל תביטו אל האלילים כו' עכ"ל ולפי פירושו של הג"א בכוונת רש"י לכאורה ק"ל דהיכי סתם רש"י כת"ק דספרא נגד סתימת הגמ' דשבת אבל בהנ"ל מיושב שפיר כמובן, וגם נ"ל בס"ד דלפי מ"ש הקובץ הל' עכו"ם הלכה הנ"ל דלפי הכלל של הליכות עולם בשם תלמידי הרשב"א דהיכא דאי' בגמ' משום שנאמר אינו אלא אסמכתא בעלמא וכיון שגם כאן איתא משום שנאמר א"כ לא הוי הא דגמ' דשבת אלא איסור דרבנן ובכה"ג מפרש הקובץ את שיטת רש"י דשבת הנ"ל עי"ש וא"כ ממילא י"ל דרש"י באמת סובר דלענין פלוגתא דת"ק ור"י באמת הלכה כת"ק והגמ' דשבת לא דיבר אלא מאיסור דרבנן ורש"י עה"ת כיון דאיירי מדאורייתא ע"כ נקט כת"ק דספרא אבל אליבא דרבינו והרמב"ם ליכא לתרץ כך כיון שהם ל"ס כהאי כללא דתלמידי הרשב"א הנ"ל דהא בסה"מ מל"ת י' איתא ג"כ כלשון הגמ' משום שנאמר וכ"כ רבינו ואפ"ה סברו דאיסור דאוריי' הוא מדמנאו בין המצות אעכ"מ דהם ל"ס כהאי כללא, ובזה נ"ל די"ל דמש"ה כתב הרמב"ם בחיבורו ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור שנאמר אל תפנו וגו' ול"כ כלשון הגמ' משום שנ' כדי שלא נטעה לומר דסובר כתלמידי הרשב"א וגם הרא"ש כתב שנא' ולא משום שנאמר ואפשר שכיוון להורות דאין חילוק ודלא כהכלל הנ"ל וא"כ לפי"ז נשאר על רבינו והרמב"ם קושיות הסד"מ דמדוע פסקו כר' יהודא נגד הת"ק, אבל באמת י"ל דסברו כהיראים הנ"ל מחודש ד' דר' יהודא לא חולק על הת"ק אלא מוסיף לדרוש וע"כ פסקו שפיר כוותיה וגם נ"ל להביא ראי' להיראים מהירושלמי דע"ז ריש כל הצלמים דאיתא שם כתב המהלך תחת הצורות או תחת האיקוניות אין מסתכלין בהן בשבת ולא עוד אלא אף בחול אין מסתכלין באיקוניות ומ"ט אל תפנו אל האלילים אל תפנה לעובדן ר' יהודא אומר אל תפנה לראותן ממש עכ"ל ולכאורה ק"ל על הירושלמי בתרתי חדא דהיכי סתם מתחלה ולא עוד אלא אף בחול אין מסתכלין נגד הת"ק שהביא אח"כ ועוד מדוע הביא את הת"ק כלל כיון דל"ס כוותיה הא גם הגמרא שבת דילן השמיט את הא דת"ק אעכ"מ דהירושלמי באמת את זה אתא לאשמעינן דר' יהודא לא חולק על הת"ק כמ"ש היראים וע"כ הביא שפיר גם את הת"ק כמובן וא"כ ממילא גם בגמ' דילן י"ל דסובר כן וע"כ פסקו שפיר רבינו והרמב"ם והשאר פוסקים הנ"ל כר' יהודא ודו"ק ועי' בספרי פני משה בהל' עכו"ם שם שתירצנו את קושיות הסד"מ מעל הרמב"ם באופן אחר כי גם על רבינו י"ל כן: