ברית משה, מצות לא עשה קמא:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 141:2
Open in the reader →1וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת הסה"מ בהקדים לפרש מ"ש עוד בסה"מ שם לתרץ דמ"ש בב"ח מכל איסורין שבתורה שבכולן כתיב לשון אכילה וכלל בו גם ההנאה ואלו גבי בב"ח חלקן הכתוב וכתב אזהרה אחת לאכילה ואחת להנאה ותירץ שלא הי' אפשר לכתוב בבב"ח לשון אכילה לפי שכל איסור שכתב בו לשון אכילה אינו עד שיהנה ממנה באכילתו אבל אם פתח פיו ובלעו או אם אכלו חם עד שנשרף גרונו וכאב בעת אכילתו פטור חוץ מבב"ח דחייב אפי' שלא כדרך אכילה כמו שאיתא בפסחים דף כ"ה לפיכך לא כתב בו לשון אכילה כן כתב המזרחי ז"ל פ' תשא פל"ד פכ"ח בכוונת הסה"מ עי"ש אבל הט"ז ז"ל עה"ת שם הקשה על זה וז"ל ואיני יודע דלמה לא תירצו כמ"ש ביו"ד סי' פ"ז שהוציא אכילה בלשון בישול לפי שאין חיוב באכילה אא"כ הוא דרך בישול עכ"ל אבל לי"כ בס"ד שכך הי' כוונת הסה"מ בקושייתו דלמה לא כתיב שני פעמים לא תבשל ובעד הלא תבשל הג' ליכתוב לא תאכל ואז ממילא ידעינן גם איסור הנאה כיון דנכלל בלשון אכילה ומחד לא תבשל הי' ילפינן איסור בישול ומאידך לא תבשל דלא אסרה תורה אלא דרך בישול ועל זה משני הסה"מ כפי הבנת המזרחי שפיר דמשו"ה לא כתיב בלשון אכילה כדי שיהא אסור אפי' שלא כדרך אכילה ולא קשה קושיית הט"ז כיון דלפי הבנתינו בקושיית הסה"מ לא הי' יכול לתרץ כמו שתירץ הש"ע אלא על הקושיא שהקשה הש"ע דלא לכתוב אלא חד לא תבשל מתרץ הש"ע שפיר כמובן, וכיון דתירוצו של הסה"מ עולה יפה א"כ י"ל דהסה"מ סובר דהיכא אמרינן דבלאו דלא כתיב אכילה לא נכלל הנאה זה דוקא בלאו דליכא טעם דלמה לא כתיב בלשון אכילה אבל בבב"ח כיון דאיכא טעם דלמה לא כתיב בלשון אכילה לומר דאסור אפי' שלא כדרך אכילה באמת נכלל איסור הנאה גם בלא תבשל דגמרינן מיניה איסור אכילה ואל תשיבינו הלא זה גופא דנכלל הנאה אפי' היכא דכתיב אכילה צריכא דרשה דר' אבהו כדרך שפרט לך בנבילה ואי לאו דרשה דר' אבהו לא הוה ידעינן א"ז וא"כ היכי יכל"ל בלא שום דרשה דגם בלא תבשל דאתיא על איסור אכילה נכלל איסור הנאה דע"ז י"ל דיכלינן ללמוד את זה מק"ו דשאר לאוין דמה לאוין דכל התורה שאינם אסורים באכילה שלא כדרך אכילה ואפ"ה נכלל בהם איסור הנאה בב"ח דאסור אפי' שלא כדרך אכילה לא כ"ש דנכלל באיסור אכילה איסור הנאה וע"כ שפיר י"ל דבלא תבשל דילפינן מיניה איסור אכילה נכלל גם איסור הנאה, וזה ל"ק דא"כ למה לי הלא תבשל הג' על איסור הנאה כיון דבלא"ה נכלל בהלא תבשל דילפינן מיניה איסור אכילה דע"ז י"ל דמה דקאמר התנא דבי ר' ישמעאל ואחד לאיסור הנאה אין כוונתו דאסור בהנאה כיון דע"ז באמת ל"צ אלא כוונתו דאסור אפי' שלא כדרך הנאה דאת זה לא הוה ידעינן מהלא תבשל דאיסור אכילה כיון דלא נכלל איסור הנאה באיסור אכילה אלא מחמת הק"ו הנ"ל א"כ הוה יכל"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון דכמו דבכל התורה אינו אסור בהנאה אלא כדרך הנאה בבב"ח ג"כ הדין כן וע"כ כתיב הלא תבשל הג' לאשמעינן דאסור בהנאה אפי' שלא כדרך הנאה, וזה ל"ק דהשתא דכתיב הלא תבשל הג' על הנאה א"כ תו למה לי למימר דנכלל איסור הנאה מכח ק"ו בהלא תבשל דאיסור אכילה הלא מהלא תבשל הג' ידעינן איסור הנאה בין כדרך בין שלא כדרך הנאה דע"ז י"ל דאי לא הוה ידעינן איסור הנאה כדרך הנאה מהלא תבשל דאיסור אכילה אז לא הוה ידעינן מהלא תבשל הג' שלא כדרך הנאה כיון דהוה יכל"ל דמשו"ה כתיב איסור הנאה בלשון בישול ולא בלשון הנאה כדי לאשמעינן דגם בהנאה לא אסור אלא דרך בישול ולא לאסור אפי' שלא כדרך הנאה אבל השתא דידעינן איסור הנאה כדרך הנאה מחמת הק"ו מהלא תבשל דאיסור אכילה א"כ ממילא ידעינן משם דגם הנאה אינו אסור אלא דרך בישול וע"כ שפיר יכלינן למילף מלא תבשל ג' דגם שלא כדרך הנאה אסור בהנאה כמובן, וכיון דנכלל גם בבב"ח איסור הנאה באיסור אכילה כמו בכל הלאוין ע"כ שפיר כתב הסה"מ דגם בבב"ח לא מנה ההנאה למל"ת בפ"ע כמו בכל התורה מהטעם דנכלל באיסור באכילה ול"ק קושייתינו הנ"ל וגם הקושיא דמדוע אין לוקין על הנאה שהקשה המל"מ הנ"ל מיושב שפיר דכיון דלא ידעינן דנכלל איסור הנאה בהלא תבשל דאיסור אכילה אלא מק"ו כהנ"ל ואין מזהירין מה"ד וגם על הזוהר הרקיע הנ"ל ל"ק מידי ודו"ק: