ברית משה, מצות לא עשה קמא:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 141:3
Open in the reader →1ובאופן ב' נ"ל בס"ד לתרץ את כל הקושיות הנ"ל דהמזרחי פ' משפטים פרשה כ"ג פל"א הקשה דלמה לי לא תבשל על איסור אכילה תיפוק ליה מלא תאכל כל תועבה כמ"ש רש"י עה"ת פ' ראה פי"ד פ"ג וזה באמת הילפותא של רב אשי חולין דף קי"ד ע"ב ותירץ דלמלקות בעי דמשום לא תאכל כל תועבה לא היו לוקין כיון דהו"ל לאו שבכללות וגם הריב"א עה"ת פ' משפטים שם והברטנורה פ' ראה על הפסוק לא תאכל כל תועבה כבר דיברו מזה עי"ש, אבל לכאורה עדיין ק"ל דלמה לי הלא תבשל יתירא על איסור הנאה הלא איסור הנאה שפיר יכלינן למילף מלא תאכל כל תועבה כיון דבלא"ה אין לוקין על הנאה ואח"כ מצאתי שגם הפלתי ריש סי' פ"ז עמד על זה אבל נ"ל בס"ד לתרץ דלעולם ילפינן איסור הנאה מלא תאכל כל תועבה ולא תבשל איצטריך על איסור הנאה שלא כדרך הנאה דאי לאו לא תאכל כל תועבה הוה שדינן לא תבשל על דרך בישול כהנ"ל מחודש ב' אבל השתא דידעינן מלא תאכל כל תועבה דנכלל איסור הנאה באיסור אכילה ממילא ידעינן מאיסור אכילה דגם בהנאה אינו אסור אלא דרך בישול וע"כ שפיר ילפינן מלא תבשל דאסור בהנאה אפי' שלא כדרך הנאה וממילא יש להבין בזה את הסה"מ והזוהר הרקיע הנ"ל וגם קושייתינו עם כל הקושיות של המל"מ הנ"ל מיושבים דו"ק בזה כי קצרתי. אבל אח"כ ראיתי שתירוצינו הב' אינו עולה יפה כיון דלכאורה צריך להבין מדוע לא משני המזרחי והריב"א והברטנורה על קושייתם הנ"ל דמשו"ה כתיב לא תבשל על איסור אכילה ולא ילפינן מלא תאכל כל תועבה כדי שיהא בב"ח איסור אפי' שלא כדרך אכילה וכמ"ש הסה"מ הנ"ל מחודש ב' דמהאי טעמא לא כתיב איסור אכילת בשר בחלב בלשון אכילה ובתירוץ זה הי' להם הרווחה טפי כיון דעולה יפה לכ"ע אפי' למ"ד דלוקין על לאו שבכללות אעכצ"ל דמשו"ה לא מתרצו כן כיון דסברו דאפי' אי הוה ילפינן איסור אכילת בב"ח מלא תאכל כל תועבה ג"כ הוה ידעינן דאסור אפי' שלא כדרך אכילה כיון דלא כתיב אכילה בגופה וכמו שאמר אביי פסחים דף כ"ה ע"ב אליבא דאיסי בן יהודא דיליף איסור אכילת בב"ח מנבילה דמשו"ה לא כתיב אכילה בגופיה לומר שלוקין עליו אפי' שלא כדרך הנאה עי' רש"י שם וא"כ ממילא גם לענין איסור הנאה ג"כ י"ל כן דאפי' כשהוה ילפינן איסור הנאה מלא תאכל כל תועבה ג"כ הי' אסור בהנאה אפי' שלא כדרך הנאה כיון דלא כתיב איסור הנאה בגופיה וממילא נסתר תירוצינו הב' הנ"ל, אבל לפמ"ש המרש"א פסחים דף כ"ו ד"ה שאני היכל דרבא חולק על אביי וסובר דכשגמרינן מדבר דכתיב ביה אכילה הוי כאלו כתיב אכילה בגופיה באמת לרבא שפיר י"ל גם כתירוצינו הב' הנ"ל אלא אז צ"ע על המזרחי וריב"א והברטנורה דמדוע לא מתרצו כהנ"ל כמובן:
2ומ"ש המל"מ הנ"ל מחודש א' שרבינו במל"ת רנ"ט צידד למנות איסור הנאת בב"ח למל"ת בפ"ע אמת דשם צידד כן אבל מרמזיו רמז מל"ת רס"ג ורס"ד נראה בפי' דלחלוטין סובר כמו שסובר כאן דאין למנות איסור הנאה למל"ת בפ"ע וגם הדינא דחיי צידד לומר בדעת רבינו כמ"ש המל"מ אבל מרמזיו נראה בפי' דסובר כמו שכתבנו וכן מוכח ממ"ש רבינו לקמן מל"ת קמ"ב וז"ל וספרנו בבשר בחלב שני לאוין כו' עי"ש וכיון דרבינו ג"כ סובר כסה"מ הנ"ל א"כ עכצ"ל גם אליבא דרבינו את השני תירוצים שכתבנו אליבא דסה"מ ועי' בגור אריה פ' תשא ובמעיי"ח דף ל"ה ע"א אות ס"ה ובנר מצוה סי' י' אות צ"ב מה שכתבו על הסה"מ הנ"ל. ועי' במזרחי פ' משפטים פכ"ג פי"ט שכתב דמ"ש רש"י שם ובג' מקומות נכתב בתו' אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול את זה כתב רש"י אליבא דתנא דבי ר' ישמעאל ומ"ש רש"י פ' ראה לא תבשל גדי ג' פעמים פרט לחיה ולעופות ולבהמה טמאה את זה כתב אליבא דר' עקיבא ואל תתמה על זה שכן דרכו של רש"י לפרש במקום אחד אליבא דמר ובמקום אחר אליבא דמר כ"כ המזרחי אבל איני יודע דמה הכריחו לומר כן הלא י"ל בכוונת רש"י כמ"ש הרמב"ן פ' ראה וז"ל וכתב רש"י לא תבשל גדי ג' פעמים פרט לחיה ולעופות ולבהמה טמאה והמדרש הזה הוציאו אותו ממלת גדי אבל הלאו עצמו אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול וכ"כ רש"י בסדר ואלה המשפטים עכ"ל וגם המזרחי בעצמו פ' ראה כתב בכוונת רש"י כן וא"כ סותר את לימודו וצ"ע, והפרטי דינים שכ' רבינו רובם מהרמב"ם הל' מ"א פ"ט ולהלכה עי' טוש"ע הלכות בשר בחלב וגם עי' לעיל מל"ת כ"ד מה שכתבנו שם במל"ת זו ותמצא נחת: