עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות לא עשה טו:א

ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 15:1

Open in the reader →

1שלא (א) לתור כו' שנא' ולא תתורו אחרי לבבכם כו'. כמעט כל המוני מצות ז"ל מנאו את הפסוק זה למל"ת אחת כמו שמנה רבינו ז"ל הרמב"ם בסה"מ מל"ת מ"י. החינוך מצוה שפ"ז עי"ש כי דבריו מוסר השכל וגם המנ"ח כתב עליו וז"ל ודברי החינוך קשרם על לוח לבך ואשרי וטוב לך העיר מקלט סי' שפ"ג כתב וז"ל שלא לתור אחר הלב והעינים אלו הם ב' אברים מיוחדים שבהם מושב התפילין ועבודת הלב מקום מיוחד לשרות עליו השכינה והנה תאות העינים והלב תמשוך הבשר כמשוך היין אל שותיו והממלא תאותו אפילו פעם א' תמשוך אחריה כמה פעמים וזהו עבירה גוררת עבירה ואם יכבוש יצרו ויעצים עיניו מראות ברע אפילו פעם א' יקל בעיניו לעשות כן כמה פעמים וזהו מצוה גוררת מצוה וכלל התורה תלוי בזה ובהמנע מהם ישמח בחלקו כי האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים והחיד"א ז"ל בהגהותיו שם כתב אמרו רז"ל אי יהבת לי עיניך ולבך ידענא דאת דילי ונא' בהם ברית ובזה יקיים ברית המעור עכ"ל בירושלמי דברכות פ"א הלכה ה' הכי איתא אמר הקב"ה אי יהבת לי לבך ועיניך אנא ידע דאת לי, וכן מנאו האלה המצות מצוה שפ"ז ומצות השם מצוה שפ"ח עי"ש כי דבריהם בוערים כאש וענקם לגרגרותיך והזוהר הרקיע מל"ת ש"י אות קכ"ה כתב וז"ל לא תתורו הוא אזהרה שלא להרהר בע"ז ובעריות וכמו שפי' ז"ל אחרי לבבכם זה מינות ואחרי עיניכם זה זנות כמוזכר בברכות ובספרי וקרוב הוא למנותן שתים שענינם חלוק זה מינות וזה זנות והכתוב חלקן באמרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ולא אמר אחרי לבבכם ועיניכם וכן ראיתי לקצת מוני המצות עכ"ל והנר מצוה ז"ל סי' י"א אות כ"ב כתב עליו וז"ל אע"פ שכתב שקרוב למנותם לשתי מצות ונתן טעם לדבר עכ"ז ברמזיו שם מנאם כאחת משום דמר ניהו אזיל בתר הסכמתו שהסכים בסוף ספרו דשתי אזהרות שנאמרו בלאו א' ואין חלוקין בעונשן מונה אותה באחת וכעת לא ראינו לשום מוני המצות שמנאן לשתים בלתי הסמ"ק לבדו כו' עכ"ל ובאמת כן היא שהסמ"ק ז"ל מנאן לשתי אזהרות בסי' י"ב ובסי' ל' עי"ש וצ"ל שהסמ"ק באמת סובר כהקרוב לומר שכ' הזוה"ר הנ"ל וע"כ מנה לשתים ורבינו והרמב"ם ודכוותייהו דמנאום לאחת סברו כמ"ש הנר מצוה בשם הזוה"ר שבסוף ספרו אבל בדינא דחיי ז"ל ראיתי שהאריך בפלפול גדול עם אחיו המשמרת מצות בהטעם שלא מנאו אלא לאחת ובסוף דבריו כתב טעם לשבח עי"ש: