ברית משה, מצות לא עשה טז:י
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 16:10
Open in the reader →1ובאופן ב' נ"ל בס"ד ליישב את רבינו והרמב"ם דלמדו את שיטתם ממתניתין דשבועות ל"ה ע"א דאיתא שם משביעני עליכם כו' באל"ף דלי"ת ביו"ד ה"א בשדי בצבאות כו' ובכל הכינויין הרי אלו חייבין המקלל בכולן חייב דברי ר"מ וחכמים פוטרין המקלל או"א בכולן חייב דברי ר"מ וחכמים פוטרין כו' ופי' רש"י המקלל בכולן וז"ל מברך את השם בא' מהם כגון יכה פלוני את פלוני שזה הוא חיובו כשמקלל שם בשם עכ"ל ומדכ' רש"י בא' מהם נראה דסובר דהמתניתין קאי על שם המברך בו ובשם המברך פליגי ר"מ וחכמים וגם לשון המקלל בכולן מורה דקאי על שם המברך וא"כ לפי"ז צ"ל דחכמים סברו דגם שם המברך צריך להיות שם המיוחד כיון דשדי וצבאות מן השמות שאינם נמחקים הם כמ"ש הגמ' בשבועות שם [וכ"פ הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ו וגם ליכא מאן דפליג על זה] ואפ"ה סברו חכמים דאינו חייב מיתה אם בירך בהם עכ"מ דחכמים סברו דגם שם המברך צריך להיות שם המיוחד וא"כ לכאורה קשה על רש"י לפי מה שכתבנו מחודש ט' מדעת עצמינו ומצאנו בתי"ט דגם רש"י סובר כשיטות רבינו והרמב"ם דשם המברך ל"צ להיות אלא מן השמות שאינן נמחקים א"כ קשה כמאן אזלא המתניתין דמגדף הנ"ל לא כר"מ ולא כחכמים דמתניתין דשבועות דלר"מ אפילו אם בירך בשמות הנמחקים ג"כ חייב דחנון ורחום ואינך מן השמות הנמחקים הם כמ"ש הגמרא בשבועות שם ואפ"ה חייב לר"מ ולחכמים גם שם המברך צריך להיות שם המיוחד כמ"ש רש"י בשבועות ולהמתניתין דמגדף לפום שיטת רש"י אפילו אם בירך בשמות שאינם נמחקים ג"כ חייב וא"כ כמאן אזלא המתניתין דמגדף זה ק"ל על רש"י ועל הרמב"ם ג"כ ק"ל דבפי' המשניות בשבועות שם כתב וז"ל ומ"ש ר"מ המקלל בכולם חייב רצונו לומר מברך את השם באחת מהם חייב סקילה עכ"ל ומדכ' מברך באחת מהם מוכח דג"כ סובר במתניתין דשבועות דבשם המברך פליגי ר"מ וחכמים כמ"ש רש"י וגם מהר"ן ז"ל בשבועות שם נר' דסובר כן מדכ' כלשון רש"י עי"ש וא"כ ק"ל על הרמב"ם דפסק בהל' עכו"ם דשם המברך סגיא שיהא מן השמות שאינם נמחקים א"כ כמאן פסק במתניתין דשבועות לא כר"מ ולא כחכמים דכחכמים בודאי לא יכול לפסוק מהטעם הנ"ל אליבא דרש"י אלא אפילו כר"מ ג"כ לא יכול לפסוק כיון דאז מלבד מה שקשה עליו דהיכי שבק את חכמים ופסק כר"מ הי' קשה עליו כמו שהקשינו אליבא דרש"י וזה קושיא גדולה אצלי על רש"י וגם על הרמב"ם וגם בפרשת הכסף ז"ל הל' עכו"ם פ"ב ראיתי שהקשה כעין קושיא זו על הרמב"ם אלא מדבריו נר' דכר"מ מצי סובר הרמב"ם וזה באמת פליאה לי דהיאך לא הרגיש דלפירוש זה דמתניתין דשבועות קאי על שם המברך באמת אפילו כר"מ ג"כ לא אתיא מהטעם שכתבנו וצ"ע עכ"פ הקושיא הנ"ל על רש"י והרמב"ם תמיה מאד:
2אבל ראיתי בתי"ט על מתניתין דשבועות דבתר שהעתיק את הבריי' שהביא הגמ' שם כתב וז"ל ומהכא שמעינן דפלוגתא דר"מ ורבנן בשם המתברך וכן יראה מלשון הר"ב בפי' דברי חכמים ולפיכך לשון בכולן דתנן כמו לכולן וכן זה שכתב הר"ב וכן לשון רש"י והרמב"ם באחד מהן הוה להו למימר לאחד מהם אלא דמסרכי בלישנא דמתניתין ועי' מ"ש בשם הרמב"ם במשנה ה' פ"ז דסנהדרין עכ"ל ונ"ל דמש"כ התי"ט וכן יראה מלשון הר"ב בפי' דברי חכמים כוונתו דמדכ' הברטנורה על וחכמים פוטרין וז"ל דעל השם המיוחד דוקא בסקילה דכתיב בנקבו שם יומת ועל הכינויים באזהרה דאלקים לא תקלל כו' עכ"ל ולשון הברטנורה דעל השם המיוחד דוקא בסקילה ועל הכינויים באזהרה זה ממש לשון חכמים דבריי' שהביא התי"ט שם דבתר דברי ר"מ שכ' התיו"ט איתא בהברייתא שהביא הגמרא דשבועות דף ל"ו ע"א וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה ועל הכינויין באזהרה ופלוגתא דר"מ וחכמים דברייתא זו קאי על שם המתברך כמו שנראה בפי' בהברייתא וכמ"ש התי"ט וגם הפרשת הכסף הנ"ל וא"כ י"ל דסובר התי"ט דמדהביא הברטנורה על דברי חכמים דמתניתין דשבועות את לשון החכמים דברייתא שם מוכח דסובר דפלוגתתם במתניתין ג"כ על שם המתברך דומיא דפלוגתא דברייתא ורש"י על הרי"ף [עי' יד מלאכי כללי רש"י שכ' דרש"י על הרי"ף אין זה רש"י דש"ס אלא כותב אחר שסדרו מרש"י דש"ס] בשבועות שם כתב על וחכמים פוטרין וז"ל כדתנן בתוספתא וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה ועל הכינויין באזהרה ועל המקלל בכולן דמתניתין שם כתב רש"י על הרי"ף כמ"ש רש"י במתניתין דשבועות הנ"ל וכיון שהביא רש"י על הרי"ף על דברי חכמים את לשון התוספתא שהיא הברייתא דגמרא דשבועות שהביא התי"ט הנ"ל ובברייתא זו עכצ"ל דפלוגתתם קאי על שם המתברך כהנ"ל וא"כ לפי"ז אי נא' הפשט בלשון רש"י דמתניתין דבאמת סובר דפלוגתתם בשם המברך בו אז גם בלשון רש"י על הרי"ף צ"ל כן וא"כ הי' קשה היכי הביא רש"י על הרי"ף את הברייתא זו על פלוגתתם דמתניתין אעכ"מ דצ"ל הפשט ברש"י במ"ש שמברך את השם באחת מהם כוונתו לאחת מהם כמו שכתב התי"ט וע"כ סובר התי"ט דגם מהברטנורה מוכח דסובר כן מדהביא את לשון הבריי' על פלוגתתם שבמתניתין כמובן, וממילא לפי"ז גם מהפי' המשניות הנ"ל יש להוכיח דסובר כן כיון דגם הפי' המשניות כתב על דברי חכמים דמתניתין את לשון הבריי' וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה ועל הכינויין באזהרה וא"כ לכאורה מדוע לא הביא התי"ט ראיה לפשטו בהרמב"ם גם מזה כמו שהביא מהברטנורה וצ"ל דלא רצה להאריך כמובן אבל לכאו' לפי מ"ש התי"ט בדעת הברטנורה דפלוגתתם במתניתין בשם המתברך א"כ קשה אמאי הביא הברטנורה את הפסוק בנקבו שם יומת דקאי על שם המברך בו הו"ל להביא את הפסוק ונוקב שם ה' מות יומת כמו שבאמת הביא הברייתא דשבועות ומדלא הביא אלא בנקבו שם מוכח בפי' דסובר דפלוגתתם בשם המברך בו ודלא כמ"ש התי"ט וגם בפרשת הכסף ראיתי שעמד בזה והוא באמת מחמת דקדוק זה כתב דהברטנורה סובר דפלוגתתם במתניתין בשם המברך בו אבל זה נ"ל דאפילו להפרשת הכסף' הראי' שלנו מרש"י על הרי"ף עומדת בתקפה דבאחת מהם שכ' כוונתו לאחת מהן כמ"ש התי"ט על רש"י דשבועות הנ"ל וא"כ ממילא לפי התי"ט ל"ק קושיתינו הנ"ל על רש"י והרמב"ם כמובן: