ברית משה, מצות לא עשה טז:יא
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 16:11
Open in the reader →1אבל לכאורה ק"ל על התי"ט דאפילו כשנא' הפשט ברש"י דשבועות כמ"ש התי"ט אבל בהרמב"ם בפי' המשניות הנ"ל עכצ"ל דסובר דפלוגתתם במתניתין בשם המברך דהפי' המשניות בשבועות שם כתב וז"ל והמחלוקת בין חכמים ור"מ בכינויין לבד ובחנון ורחום שזכר אחריהם אבל אל"ף דלי"ת ויו"ד ה"א ושי"ן דלי"ת וצבאות אין צ"ל כי הם שמות מיוחדים וכמו כן אלקים עכ"ל ואי נא' דהפשט בפי' המשניות כמ"ש התי"ט דפלוגתתם בשם המתברך היה קשה עליו דהיכי כתב אבל אל"ף דלי"ת כו' דנראה מדבריו דבשמות שאינם נמחקים החכמים במתניתין מודים דחייב ופלוגתתם בשמות הנמחקים דוקא [כי מ"ש הפי' המשניות כי הם שמות מיוחדים עכצ"ל דכוונתו שהם שמות שאינם נמחקים דל"ל דכוונתו שהם שמות מיוחדים ממש כמו שם המיוחד כיון דהרמב"ם כתב בפי' בהל' עכו"ם דשם המיוחד לא הוי אלא שם ההויה ואדני אעכצ"ל דכוונתו במיוחדים שהם שמות שאינם נמחקים וע"כ כתב שפיר הפי' המשניות אח"כ וכמו כן אלקים כיון דאלקים הוי ג"כ מן השמות שאינם נמחקים כמ"ש הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ו] אבל אי נאמר בכוונת הרמב"ם בפי' המשניות כמ"ש התי"ט אז היה קשה על הרמב"ם הלא שם המתברך צריך להיות שם המיוחד דוקא כמו שאמרו חכמים בהבריי' דשבועות בפי' והיכי כתב הפי' המשניות דאפילו בשמות שאינם נמחקים ג"כ סברו החכמים דחייב אעכ"מ דהפי' המשניות סובר במד"כ מברך את השם באחת מהם דבאחת הוא דוקא ודלא כמ"ש התי"ט דפירושו כאלו כתיב לאחת וכ"כ הפרשת הכסף הלכה הנ"ל הפשט בהפי' המשניות עי"ש, וא"כ ממילא ל"ק על הרמב"ם קושיתינו הנ"ל מחודש י' דכמאן סובר לא כר"מ ולא כחכמים דמתניתין דשבועות דלפי פירושינו הנ"ל בפי' המשניות באמת י"ל דסובר הרמב"ם כחכמים דאינו חייב אלא כשמברך בשמות הנמחקים כמובן. אבל ברש"י הנ"ל עכצ"ל דמד"כ באחת מהם פירושו לאחת מהם כמ"ש התי"ט הנ"ל משום דרש"י באמת סובר דפלוגתתם במתניתין דשבועות בשם המתברך דל"ל דרש"י סובר כמו שסובר הפי' המשניות דא"כ לא יהא הפי' של וחכמים פוטרין דרישא דמתניתין דשבועות כמו הפי' של וחכמים פוטרין דסיפא דברישא דוקא כשבירך בשמות הנמחקים פוטרין אבל לא כשבירך בשמות שאינם נמחקים כמ"ש הפי' המשניות ובסיפא גבי מקלל או"א עכצ"ל לפי שיטת רש"י דפוטרין אפילו אם קלל בשמות שאינם נמחקים כמ"ש רש"י בפי' בשבועות ל"ו ע"א ד"ה בנקבו שם יומת אעכ"מ דברישא צ"ל הפשט כמ"ש התי"ט אבל בהרמב"ם עכצ"ל כהנ"ל דל"ס כמ"ש התי"ט וגבי קללת או"א באמת ל"ס הרמב"ם כרש"י דדוקא בשם המיוחד חייב אלא סובר דאפילו אם קלל בשמות שאינם נמחקי' ג"כ חייב כמו שאכתוב בס"ד לקמן והוי שפיר הפוטרין דרישא דומיא דסיפא כמובן:
2אבל אכתי צריך להבין דמה הכריח את הפי' המשניות לומר כפשטו במתניתין דשבועות דלמא באמת הפשט כמ"ש התי"ט ונ"ל בס"ד דהרמב"ם למד את זה מגמר' סנהדרין ס' ע"א דאיתא שם אמר ראב"י אינו חייב עד שיברך שם בן ארבע אותיות לאפוקי בן שתי אותיות דלא והקשה הגמ' פשיטא יכה יוסי את יוסי תנן ומשני מד"ת מלתא בעלמא הוא דנקט קמ"ל ולכאורה קשה דהיכי הי' ס"ד דמלתא בעלמא הוא דנקט הלא ברייתא מפורשת הוא שם וגם דף נ"ו שם וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה ועל הכינויין באזהרה ופירושו של שם המיוחד הוא שם בן ד' וא"כ אכתי קשה דמה אתי ראב"י לאשמעינן אלא ע"ז י"ל דראב"י לא ידע מברייתא זו כהכלל שבידינו שאמוראים לא היו יודעים מכל הברייתות אבל זה קשה הלא משנה מפורשת היא בשבועות הנ"ל המקלל בכולן חייב דברי ר"מ וחכמים פוטרין אלמא דחכמים לא מחייבו אלא אם מברך את השם המיוחד וא"כ מה אתי ראב"י לאשמעינן ועל קושיא זו ל"ל דלא ידע ממשנה זו כיון דמשנת הי' שגורם בפי כל האמוראים כידוע אעכצ"ל דראב"י סובר דפלוגתתם במתניתין דשבועות בשם המברך בו ולא בשם המתברך אבל בשם המתברך באמת הוי יכלינן למימר דאפילו אם הוא שם בן שתי אותיות אם מברך אותו בשם המיוחד ג"כ חייב וע"כ אמר ראב"י דגם שם המתברך צריך להיות שם המיוחד וא"כ מוכח מראב"י כמ"ש הפי' המשניות כמובן, אבל אכתי קשה על הרמב"ם דמנ"ל הכרח לומר דדוקא בשמות הנמחקים פטרו החכמים דלמא באמת פטרו אפילו אם בירך בשמות שאינם נמחקים משום דסברו דגם שם המברך בו צריך להיות שם המיוחד וצ"ל דהי' קשה להרמב"ם דאמאי לא אמרו החכמים במתניתין בלשון שאמרו בבריי' וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה ועל הכינויים באזהרה אעכ"מ דסברו דלא על כל הכינויים אינם חייבים מיתה אלא דוקא אם השם המברך בו הוא מן הכינויים שנמחקי' אבל אם הוא מהכינויים שאינם נמחקים באמת גם החכמים מודים דחייב מיתה וע"כ לא יכלו החכמים במתניתין למימר ועל הכינויים באזהרה כיון דאיכא כינויים שחייב עליהם מיתה אבל בברייתא שקאי על שם המתברך ובשם המתברך באמת בכל הכנויים אינו חייב מיתה ע"כ אמרו שפיר ועל הכינויים באזהרה וא"כ ממילא שפיר י"ל דמהמתניתין זו הוכיחו רבינו והרמב"ם את שיטתם דבשם המברך בו לא בעינן שם המיוחד והטעם של החכמים דמתניתין דסברו כן י"ל כמ"ש התורת חיים הנ"ל מחודש ט' דמדלא כתיב גבי בנקבו שם יומת ג"כ שם ה' ודו"ק: